מקור המילה הידרופוניקה הוא מיוונית: הידרו (hydro) – מים ופוניקה (ponics) – עבודה.
גידול צמחים ללא אדמה אינו דבר חדש, יש מספר עדויות לשימוש של ציביליזציות קדומות בשיטות גידול מבוססות מים:
הגנים התלויים של בבל הינם אחד משבעת פלאי עולם של העולם העתיק. האגדה מספרת כי המלך נבוכדנצר השני בנה את הגנים כמתנה לאשתו אמיטיס כ 600 שנה לפנה”ס. הגנים הושקו באמצעות מים מנהר הפרת הסמוך אשר הועלו לקומות העליונות באמצעות בורג ארכימדס.
האצטקים במרכז אמריקה פיתוח דרך יצירתית להתמודד עם העוינות של השכנים מסביב והמחסור באדמות ראויות לעיבוד חקלאי. הם בנו רפסודות צפות מקני סוף הקרויות chinampas. רפסודות אלו הועמסו בסדימנט עשיר בחומרי הזנה, אשר נלקח מקרקעית האגם, אשר בו נשתלו ירקות, פרחים ואפילו עצים. שורשי הצמחים אשר חדרו דרך הרפסודה וסיפקו לצמחים מקור מים קבוע.
הידרופוניקה בעת החדשה החלה להתפתח בעקבות התפתחות ההבנה המדעית בנוגע לתנאים הדרושים לצמחים על מנת לגדול ופיתוחן של תמיסות נוטריינטים לגידול, לצד התפתחויות טכנולוגיות אשר שיפרו באופן ניכר את מערכות הגידול כגון זמינותם של מוצרי פלסטיק ומשאבות מים.
מערכות לגידול הידרופוני הינן מערכות סגורות לרוב – כלומר המים המדושנים מסתחררים בהן במעגל סגור. ישנם עיצובים שונים ומגוונים למערכות הידרופוניקה אך שלושת שיטות הגידול העיקריות הן:
NFT גידול בצינורות עם הזנה מינימלית- בשיטה זו אנו שותלים בחורי שתילה בצינור בעל קוטר גדול כאשר מים מדושנים זורמים בתחתית הצינור בזרם דק וכך מזינים את שורשי הצמחים.
DWC רפסודות צפות- בשיטה זו אנו שותלים בחורי שתילה על גבי משטח הצף (בד”כ קלקר) על פני גוף מים יחסית גדול המכיל חומרי הזנה.
ריקון והצפה- הצמחים שתולים בתוך מצע אינרטי כגון טוף או הידרוטון. אדנית הגידול מתמלאת ומתרוקנת לסירוגין באמצעות מנגנון סיפון. במהלך הריקון נכנס חמצן לאזור בית השורשים.
רוצים לדעת עוד בנושא שיטות הגידול? כנסו למאמר: ‘שיטות גידול בהידרופוניקה‘
חסכון במים – כאמור, במרבית מערכות הגידול המים מסתחררים באופן קבוע ולמעשה נצרכים רק ע”י הצמחים והאידוי זאת בניגוד לשיטות גידול באדמה אשר בהן מרבית המים “מתבזבזים” בחלחול לעומק האדמה. מדובר בחיסכון משמעותי של עד 80% מכמות המים. לפי ארגון המזון הבינלאומי כ70% מצריכת המים המתוקים הגלובלית מופנית לחקלאות. לאור הגידול באוכלוסיית כדור הארץ לצד תופעות מדאיגות כגון התחממות גלובלית, מדבור ודלדול מקורות המים, ברור הצורך במעבר לשיטה חקלאית מודרנית כמו הידרופוניקה.
חיסכון בדשן- בדומה לחיסכון במים גם עיקר החיסכון בדשנים נובע מסחרור הנוזלים במערכת. בנוסף למשמעות הכלכלית הנובעת מכך (פחות דשן “מתבזבז” בחלחול לאדמה או באינטראקציות כימיות שונות) קיים גם יתרון סביבתי מובהק. חקלאות מסורתית הינה האחראית העיקרית לזיהומי חנקן וזרחן במקורות מים מתוקים ומלוחים. הזליגה של חומרים אלו לסביבה מביאה לזיהום מקורות מי שתיה, ולפגיעה בסביבה הימית.
חסכון במקום– מאחר שכל חומרי ההזנה והמים מגיעים באופן ישיר לשורשי הצמח, נחסך הצורך בפיתוח מערכת שורשים גדולה כמו באדמה. על כן ניתן לשתול את הצמחים בצפיפות גבוהה יותר. בנוסף, החופש מאדמה מאפשר גידול לגובה תוך ניצול המרחב האנכי. כתוצאה מכך ניתן לגדל יותר ירקות ליחידת שטח בהשוואה לאדמה.
מחזור גידול קצר יותר לעומת גידול באדמה- בהידרופוניקה הצמח מקבל את כל הדרוש לו בצורה זמינה וקלה לשימוש ישירות לשורשים זאת בניגוד לאדמה בה השורשים “מתחרים” עם גורמים נוספים (כמו חיידקים למשל) על חומרי ההזנה. בשל כך מחזור הגידול יהיה קצר יותר במערכת לגידול הידרופוני בהשוואה לגידול מסורתי באדמה.
אין צורך בעישוב
קטיף קל ונוח- מערכות הגידול מודולריות וניתן להתאימן בקלות לנוחות המשתמש. מפלס צמחים בגובה המותניים יחסוך מאמץ רב לקוטף. כמו כן ניתן להתאים את המערכות לאנשים עם מוגבלויות, לילדים ולקשישים.
לסיכום, הידרופוניקה היא חקלאות העתיד! שיטת גידול המאפשרת יצור מזון באופן בר קיימא, תוך פגיעה מינימלית במשאבי טבע וסביבה אך ללא התפשרות על איכות התוצרת.
© כל הזכויות שמורות לLivinGreen אין להעתיק, להדפיס, לצלם, להקרין, להקליט או לעשות כל שימוש מסחרי בתוכן, בתמונות או במיתוג האתר ללא אישור מראש ובכתב.