- מיועד לכיתותא–ו
- מיקום הפעילותכל מערכת עם צמחים מסומנים
- זמן הפעילות בכיתה40 עד 45 דקות לפתיחה; 15 עד 20 דקות למעקב
- משך הפעילות הכוללמפגש תרגול או מעקב של שבועיים ויותר
- חיבור לשיעורמדידה ותיעוד; בסיס לפרויקטי PBL
הקשר המדעי: כדי לזהות צמיחה צריך להבדיל בין שינוי בצמח לבין הבדל בשיטת המדידה. שימוש באותו מדד, באותן יחידות ובתיעוד ברור מאפשר להשוות תוצאות לאורך זמן ובין מודדים.
ציוד וחומרים: תוויות, סרגלים, נייר משובץ, מצלמה או טלפון של המורה, יומן קבוצתי וכלי כתיבה; צמחים קיימים ובריאים. אפשר להשתמש במצלמת טלפון המורה ובשעון שלו לתיעוד קבוע.
הכנה מוקדמת: כ־10 דקות: בוחרים צמחים ומדד אחד, למשל אורך עלה מסומן או רוחב שושנת חסה. מגדירים מראש היכן מתחילים ומסיימים מדידה.
מה עושים
- שני תלמידים מודדים בנפרד אותו עלה בלי לקטוף אותו. משווים תוצאות וקובעים כלל משותף: נקודת התחלה, קצה העלה ואופן הנחת הסרגל.
- מסמנים צמח ומצלמים עם סרגל באותו מישור. ב־NFT וב־DWC מסמנים גם את מקום הכוסית רשת או כוסית הקונוס; באדניות יובל מציבים תווית ליד הצמח במצע.
- חוזרים במועדים קבועים ורושמים תאריך, מספר צמח ותוצאה. מצלמים מאותה זווית; אם מודדים עלה אחר, מציינים זאת ולא מציגים זאת כהמשך של אותו עלה.
- מציירים גרף ומסמנים ערך חריג לבדיקה. מעריכים שטח עלה באמצעות משבצות בצילום, אם מתאים לגיל, בלי להסיק מגובה בלבד על בריאות הצמח.
תוצר ושיחת סיכום: יומן וגרף עם שיטת מדידה שאפשר להסביר לקבוצה אחרת.
התאמה לכיתה: בכיתות הנמוכות מציירים וסופרים; בכיתות ג–ד בונים טבלה; בכיתות ה–ו משווים שיטות ופיזור בין מדידות.
אפשר להתחיל היום: מתחילים עם צמחים שכבר קיימים. גם מפגש יחיד מאפשר לבדוק הבדלים בין מודדים; מסמנים שעדיין אין בו נתוני צמיחה לאורך זמן.
המלצה לשיעור הבא: ממשיכים במדידה חוזרת. אם מתוכנן קציר בפעילות 24, בודקים מראש שהצמחים הגיעו לשלב מתאים ושומרים על סימון יחידות הניסוי.
להמשך חקר: רעיונות 12, 29




