האוניברסיטה להידרופוניקה

להיות הידרופוניסט בדרום הארץ זה לא תמיד פשוט.הבסיס לכל גידול הידרופוני מוצלח מתחיל בשתילים טובים, מה שנקרא “סטרטרים”.אבל בדרום… טוב, פשוט אין כאלה.כמעט. זה לא

כשהייתי ילדה אהבתי את שיעור החקלאות,זוכרים את זה?בכיתה ו’, היינו נוסעים באוטובוס לחווה החקלאית. קוטפים ירקות וממש עובדים בשטח.זה היה קשה, היינו נרטבים בגשם לפעמים,

כל מגדל הידרופוני מכיר את הרגע הזה – כשמשהו לא מתנהג בדיוק כמו שציפה, כשהצמחים לא נראים בריאים מספיק, כשחרק לא מזוהה מתגלה, או כשפשוט

אני זוכרת אותי בהתחלה קונה את כל מגוון (או חוסר מגוון תלוי במשתלה) הסטאטרים שיש במשתלות, שותלת אותם בכל מערכת. וגידלנו במגוון מערכות – החל

כחובבת גידול הידרופוני , יוצא לי לא מעט להתלבט- לקטוף או לתת לירק לגדול עוד קצת? אני יודעת שיש כללים מאוד ברורים, אך לפעמים אני