חקלאות חכמה: למה גידול ירקות בישראל דורש חממות למרות האקלים החם

​מדינת ישראל מוכרת בעולם כולו כמובילה טכנולוגית בתחום החקלאות. אך למתבונן מן הצד, אחד
המחזות הנפוצים ביותר בשדות הארץ מעורר תמיהה רבה:
שטחים רבים של חממות ובתי צמיחה מפלסטיק ומזכוכית.
השאלה המתבקשת, במיוחד בימי הקיץ הלוהטים, היא פשוטה: אם ישראל היא מדינה חמה ושטופת
שמש ממילא, מדוע החקלאים המקומיים משקיעים משאבים רבים כל כך בגידול בתוך חממות – מבנים
שנועדו במקור ללכוד חום במדינות קרות?
​התשובה לשאלה זו טומנת בחובה את סוד ההצלחה של החקלאות המודרנית, והיא קשורה פחות
לצורך בחימום ויותר לצורך בשליטה, הגנה ואופטימיזציה:

1. ​לא רק חום: המעבר מחממה לבית רשת לבית חממה ובית צמיחה
​ראשית, יש להבחין בין החממה האירופית הקלאסית לבין החממה הישראלית. בעוד שבאירופה המטרה
היא לייצר אפקט חממה שיחמם את הצמחים, בישראל המבנים הללו מתפקדים לרוב כבתי צמיחה או
בתי רשת.
​בקיץ, חממות רבות בארץ אינן סגורות לחלוטין; הן משלבות רשתות צל המפחיתות את קרינת השמש
הישירה ומערכות צינון אקטיביות (כמו מסכי לחות, מאווררים ואף מזגנים) אשר דווקא מורידות את
הטמפרטורה בהשוואה לחוץ.

2. ​ הגנה מפני מזיקים ומחלות
​אחת הסיבות המרכזיות לגידול במבנה סגור היא יצירת חיץ פיזי בין היבול לבין עולם החרקים
והמזיקים.
​גידול בתוך חממה המכוסה ברשתות נגד חרקים (דוגמת רשת 50 מש) מונע חדירה של כנימות,
תריפסים ומזיקים אחרים שמפיצים מחלות ונגיפים.
​התוצאה: ירידה דרסטית בצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים, מה שמוביל לתוצרת בריאה יותר
ומותאמת לתקני הייצוא המחמירים ביותר בעולם.

3. ​ניצול משאבי מים וחיסכון באידוי
​ישראל היא מדינה חצי-מדברית הסובלת ממחסור כרוני במי גשמים. בשטח פתוח, השמש החזקה
והרוחות גורמות להתאדות מהירה מאוד של המים מהקרקע ומהצמח עצמו.
​הגידול בחממה מייצר מיקרו-אקלים לח ומבוקר יותר.

​הלחות הגבוהה יחסית בתוך המבנה מפחיתה את קצב הדיות (הזעת הצמח), ובכך מאפשרת חיסכון
משמעותי במים – משאב יקר מפז במזרח התיכון.

4. ​הגנה מפני פגעי מזג אוויר קיצוניים
​האקלים הישראלי אמנם חם, אך הוא גם מאופיין באירועי קיצון: קרה (טמפרטורות קרובות לאפס)
בלילות החורף במדבר או בעמקים, סופות חול בנגב, רוחות עזות וברד פתאומי שיכול להשמיד שדה
שלם בדקות ספורות. למרות שהחורף הישראלי אינו ארוך או קר במיוחד, בשיאו תנאי מזג האוויר
עשויים להקשות על גידולים רבים לשגשג. החממה מעניקה לצמחים הגנה פיזית המגנה עליהם מפני
הקור של החורף ותהפוכות מזג האוויר הללו לאורך כל השנה.

5. אספקה שנתית ואי תלות בעונתיות
​הצרכן המודרני רגיל למצוא עגבניות, מלפפונים ופלפלים על המדף במשך 365 ימים בשנה. ללא
חממות, גידולים אלו היו מוגבלים לעונות ספציפיות בלבד. השליטה בטמפרטורה, בלחות ובדישון בתוך
החממה מאפשרת לחקלאים לתעתע בטבע, להאריך את עונת הגידול ולספק תוצרת טרייה גם
מחוץ לעונה, דבר המבטיח יציבות כלכלית לחקלאי וביטחון תזונתי למדינה.

​לסיכום, ​השימוש בחממות בישראל הוא דוגמה קלאסית לכך שחקלאות מתקדמת אינה נלחמת בטבע,
אלא רותמת את הטכנולוגיה כדי לנהל אותו. החממה הישראלית אינה משמשת כתנור, אלא כמעבדה
חקלאית מתוחכמת בשטח. היא מגנה על הצמח מפני חום קיצוני ומזיקים, חוסכת במים יקרים
ומאפשרת לישראל להפוך חיסרון אקלימי ליתרון כלכלי ועולמי.

רוצים חממה פרטית לגינה שלכם? לחצו כאן
אנחנו מובילים בתחום של חממות לבתי ספר כאן קוראים עוד על הפעילות שלנו בבתי ספר