כלי פתרון הבעיות

מקבוצת פרוקי הרגליים הנראה כעכביש קטן המשתייך למחלקת העכיבשנים.
ישנם סוגים רבים של אקריות, כאשר נפרט על שני הנפוצים ביותר בישראל- אקרית צהובה ואקרית אדומה המכונות “אקריות הקורים” – SPIDER MITES, הנבדלות ביניהן בצבען.
אקריות הקורים מהוות מזיק עיקרי בחקלאות בישראל ותפוצתן רחבה בטווחי תנאים אקלימים יחסית רבים.
אקרית בוגרת מגיעה לגודל של עד 0.45 מ”מ אורך, צורתה אובאלית והיא מתאפיינת ב-4 זוגות רגליים וגוף קצר ובלתי מפורק. לאקרית כתמים כהים באזור הבטן וצבעה צהוב-ירקרק במידה ומדובר באקרית הצהובה, וצבע אדום במידה ומדובר באקרית האדומה. האקרית מתמקמת לרוב בתחתית העלים שם מטילה את ביציה. צבען לבן מבריק וקוטרן 0.1 מ”מ. לביצה לוקח כ-5 ימים מרגע ההטלה עד לבגרות מינית. נקבה בוגרת מטילה 100-300 ביצים למשך מחזור חייה שנע סביב 14-30 יום.
רוח וזרמי אוויר הינם דרך תפוצתן העיקרית של האקריות. על גבי הצמחים האקריות טוות קורים הנראים כקורי עכביש, במיוחד כאשר האוכלוסייה צפופה. הקורים מאפשרים להם להגן על הביצים ולנוע על גבי הצמח מבלי לרמוס זו את זו.
טווית הקורים והקמת המושבות על גבי העלים יראו ככתמים לבנים, יתחילו בתחתית העלה ובהחרפה עלולים לעבור לצידו העליון ואף לכסות את העלה כולו. כתמים צהובים ואדומים על גבי העלים והצמח.
האקרית מגרדת את רקמת הצמח ופוצעת אותה באמצעות איברי פה בצורת דוקרנים, בעזרתם גם מוצצת את תוכן התאים. האוויר החודר לאזור הפגוע בצמח גורם להצהבה של אזור זה, במקרים חמורים האזור מאדים ואף מתייבש ונובל. הפגיעה גורמת להאטה בצמיחת הצמח ויכולה לגרום לעצירתו ואף למותו במידה ולא זוהתה וטופלה הבעיה בזמן.
האקריות מתפתחות טוב בתנאים של לחות נמוכה (אקלים יבש) וטמפרטורה גבוהה. האטה בהתפתחותן תתרחש בלחות גבוהה וכאשר העלים רטובים.

פתרון

1.ריסוס העלים במים (ביחוד בחלקם התחתון) באופן יום יומי על מנת להעלות את אחוזי הלחות ופגיעה בקצב ההתרבות.
2.ריסוס במי סבון (חצי כפית לליטר מים) במשך כעשרה ימים.
3.ריסוס פני הצמח באלכוהול מדולל במים.
4.ריסוס הצמח ע”י חומרי הדברה אורגניים מבוססי שמן נים או שמן עץ התה דוגמת טימור C, טימורקס, נימגארד וכו’.
-סבונים (מלחי חומצות שומן)– חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. אופן הישום: 1-2 כפיות סבון טבעי מהולות ב4 ליטר מים. רסס על העלים. ניתן לשלב עם תרסיסי שמן צמחי
-שמן צמחי–אופן הישום: הכן תרסיס המכיל 2% שמן ורסס בערב או בבוקר.
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א)- אופן הישום: ערבב 35-40 מ”ל עמילן בליטר מים בתוספת 2-3 טיפות סבון נוזלי. רסס על העלים.
-נימגארד
-טימור סי
-גניקן

טיפול כימי:
קונפידור בהגמעה או בריסוס, סולפרון במצב החמור של ההתקפה.

פתרון אלטרנטיבי

-האקרית הטורפת Phytoseiulus persimilis, שמקורה בדרום אמריקה, משמשת אויב טבעי יעיל של אקריות קורים. -האקרית הטורפת, אקרית סבירסקי, Amblyseius swirskii שייכת למשפחת Phytoseiidae שכוללת מינים רבים של אקריות טורפות -פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae
Amblyseius californicus, Feltiella acarisuga, שתיהן אקרית טורפת.
טיפול ביולוגי- אקרית הפרסימיליס ניזונה מאקרית הקורים ואינה פוגעת בצמח, פרת משה רבנו (מושית השבע)- יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית, חיפושית קריפטס, גמל שלמה.

חרק ממשפחת הקמחיים השייכת לעל-משפחה כנימות המגן. צורתה של הנקבה הבוגרת היא אליפטית, אורכה 4-2.5 מ”מ, גופה מכוסה אבקת שעווה לבנה. הזכר, אורכו מגיע ל 1 מ”מ, הוא בעל זוג כנפיים אחד והוא חסר איברי פה. הנקבה מטילה במהלך חייה בין כמה עשרות ל-400 ביצים, יראה כמו צמר גפן דחוס ויהיה לרוב בתחתית העלים. מכל ביצה יבקע זחלן ארוך בצבע צהוב. בתוך כמה ימים מרגע ההטלה מתחילים הזחלים לנדוד ולהתפזר, לרוב למקומות מוגנים שבצמח לדוגמת הסתעפויות וצוואר השורש. קמחית משלימה מחזור חיים בכ-30 יום בתלות בטמפרטורה ובלחות.
למרחק קצר תנוע הכנימה בהליכה ולמרחק ארוך תסתייע בזרמי אוויר, מים ובעלי חיים אחרים לדוגמת נמלים. שימוש בייחורים נגועים כמו כן יכול לגרום להפצת הקמחית בשטח לא נגוע.
את הזחלים נוכל למצוא לרוב במקומות מוגנים שבצמח (הסתעפויות עלים וכדומה). מושבות לבנות ימצאו לרוב במפרקי גבעולים ולעיתים בשורשי הצמח.
לקמחית איברי פה איתם היא מוצצת את תוכן התא ומנצלת את המוטמעים של הצמח. יתבטא בהצהבת עלים, עיוותם (סילסול) ואף נשירתם. בנוסף הקמחית מפרישה כמות גדולה של טל דבש אשר מהווה מצע גידול לפטריות לדוגמת פייחת. בנוסף, טל הדבש מהווה גורם משיכה למזיקים וחרקים שונים לדוגמת נמלים.
תנאים אופטימילים להתפתחות הכנימה הם חום ולחות. לאחרונה נראה שהסתגלה גם לתנאי קור.

פתרון

1.הסרה ידנית של הכנימה במידת האפשר.
2.שטיפת האיזורים הנגועים בלחץ מים עדין (ישירות).
3.ריסוס השטח הנגוע באלכוהול מדולל במים במשך מספר ימים.
4.ריסוס במי סבון.
5.ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול 96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).
מתוך אתר ליוינגרין:
-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק.
מתוך מצגת מסחרית ליוינגרין:
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה.

טיפול כימי:
קונפידור בהגמעה או בריסוס, מזיקוטל.

כנימות עלה הינן חרקים קטנים בגודל 2-4 מ”מ הניזונות מהמוהל שבצמחים ויוצרות מושבות צפופות על גביו. צורתן משתנה בין המינים, מצורה אליפטית מוארכת ועד צורה עגולה. צבען של הכנימות הוא בדרך כלל ירוק, ירוק בהיר, שחור, צהוב או חום. קצב רבייתן מהיר מאוד, לרוב אוכלוסיית הכנימות מורכבת מנקבות בלבד אשר מתרבות ברביית בתולין כאשר הן משריצות כנימות חיות, כ-3-4 ליום. לאחר כמה ימים הכנימות המושרצות מצטרפות למעגל הריבוי. כנימה בוגרת יכולה להיות מכונפת או לא מכונפת, כאשר הבלתי מכונפת תיראה לרוב בתנאי הזנה טובים (אין צורך לנדוד), והמכונפת תנדוד לצמחים אחרים, תפזר את צאצאיה ותגדיל את סיכוייהן לשרוד. הפצה באופן פסיבי תתבצע בעזרת זרמי אוויר ונמלים אשר נמשכות ל “טל-דבש” שהכנימות מייצרות. (על ידי העברתן של הכנימות יוכלו הנמלים להנות ממוקד נוסף של “טל-דבש”) הכנימות ניצמדות בעיקר לעלים צעירים, ניצני גידול וגבעולים צעירים. נזהה אזורים שחורים ואף דביקים. נמלים סובבות סביב הצמח ירמזו לנו על הימצאותן של הכנימות. הכנימות מתיישבות לרוב בחלקו התחתון של העלה ומוצצות את נוזליו דבר המחליש, מעוות ופוגע באיכות הצמח. הן מפרישות “טל-דבש” מעודפי הסוכרים שאינן צריכות והוא נדבק לצמח ומהווה מצע גידול לפטריות לדוגמת פייחת. הכנימות יכולות להופיע במהלך כל השנה אך לרוב נתקל בהן בתקופת האביב והסתיו.

פתרון

1.גילוי מוקדם! במידה וזוהו פרטים בודדים ניתן לנגב נקודתית בסמרטוט ספוג אלכוהול.
2.שטיפה ישירה בלחץ מים עדין – שימו לב שלא העפתם אותן על צמחים אחרים בסביבה.
3.ריסוס בעזרת מי סבון ביחס של רבע כפית לליטר מים, חשוב לרסס בחלק התחתון של העלים ולרחוץ לאחר כרבע שעה במים.
4.ריסוס האיזור הנגוע באלכוהול מדולל ושטיפת הצמח לאחר מכן.
5.כפית סבון כביסה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס על הכנימות עצמן- לשטוף את הצמח לאחר כ-15 דקות.
6.תמיסת שום- לכתוש 2 שיני שום ולהשרות בליטר מים למשך 48 שעות, לסנן ולרסס במשך מספר ימים.
7.ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול 96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).
8.צמחים ממשפחת השפתניים (זוטא לבנה, מנטה, לבנדר, אורגנו וכו’) ידועים כדוחי כנימות בזכות השמנים האתריים שהינם מכילים, שיקלו להוסיפם לגינתכם.
9.ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים (עץ אזדרכת הודי) דוגמת נימיקס, נימפר ונימגארד.
10.פלאדיום

=

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון.
-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק.
-שמן צמחי
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה.
-מלכודת דבק צהובה
-נימקס 45
-נימפר
-ספריי עליי עגבנייה

טיפול כימי:
מאבריק, מוספילן, מלתיון, סימשופר, נויזידאן סי וריסוס או הגמעה בקונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

-הצרעה הטפילית, צרעת אפידיוס Aphidius colemani הינה טפיל רב פונדקאי אשר תוקף מינים רבים של כנימות עלה וביניהם כנימת עלה הדלועיים וכנימת עלה האפרסק. -פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae.

-Aphidus colemani צרעה טורפת. -Chrysoperla carnea עיינפזים. -Aphelinus abdominalis פרזיטואידים. -Adalia bipunctuata חיפושית טורפת.

פרת משה רבנו, ארינמלים, גמל שלמה, ציפור הירגזי (תצפיות הראו כי ירגזי מסוגל ללקט כ 75 ק”ג כנימות במחזור גידול על מנת להאכיל את צאצאיו- ניתן לשקול הצבת שובך קינון קרוב).

סדרה של חרקים זעירים וצרים בגודל של כ-1 מ”מ אורך שצבעם צהוב והם בעלי כנפיים. הנקבה מטילה את ביציה (20-100 ביצים במהלך חייה) לתוך העלים, והן יבקעו לאחר 3-5 ימים. מחזור חייו של התריפס הוא שבועיים מביצה לבוגר בטמפרטורה של 25ºc. יכולת התעופה שלהם אינה טובה והם בעיקר דואים. התריפס ניזון מגירוד ומציצת מוהל הצמח. ביטוי עיקרי לכך הוא פגיעה בכלורופיל. הוא מתפתח על עלים בקדקודי הצמיחה שם נצפה בעיוות ועיכוב בצמיחה. בעלווה יופיעו נקודות צהובות חומות ובהחמרה התייבשות ונשירת עלים. בפרחים יופיעו כתמים לבנים,שולי הפרח ישחירו ונראה שינויים בפיגמנטציה של הפרח. בפרי יופיעו עיוותים, שינוי צורה וצבע וחורים. באזור הפעילות של התריפסים נראה כתמי צואה שחורים. פגיעות התריפסים מגבירות את הסיכוי להעברת וירוסים והתפתחות מחלות בצמח. אוכלוסיית התריפסים רבה ביותר בתקופת הסתיו והאביב.

פתרון

1.זיהוי המזיק בשלבים מוקדמים והסרתו פיזית מהצמח. 2.טרייסר סופר. 3.פלאדיום.

-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. -תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה. -טרייסר אולטרה

טיפול כימי

-סימשופר, רופאסט (לתריפס הקליפורני), קונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae

-Steinernema feltiae נמטודה. -Amblyseius cucumeris אקרית טורפת. -Phytoseiulus persimilis אקרית טורפת. -Orius insidiosus חרק טורף.

פשפש האוריוס (לתריפס הקליפורני) , ה- Amblyseius Cumumeris שנחשב לטורף שישמח לפגוש בהם ורבים נוספים לפי המין שנתגלה.

כנימת עש הטבק המכונה WHITEFLY הינה חרק רב פונדקאי קטן בעל תפוצה עולמית, בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. גודל כנימה בוגרת הוא כ-1 מ”מ, בעלת כנפיים וצבעה צהוב, אולם קשקשי שעווה שאותם היא מפרישה מכסים את גופה ונותנים לה מראה לבן ומכאן שמה “WHITEFLT”. הנקבה, אשר לרוב מתיישבת על עלים צעירים, מטילה בין עשרות למאות ביצים בצברים או בעיגולים בחלקו התחתון של העלה. לביצת הכנימה ישנו זיז חד בקצה בעזרתו היא מתייצבת על העלה ושואבת את נוזליו. הזחלים הבוקעים מהביצה נודדים למקום התיישבות אחר בצמח בו הם מחדירים מעין חדק ברקמת העלה איתו מוצצים את מוהל הצמח. הזחל מתפתח במשך שבועיים עד שלושה, בהתאם לטמפרטורה, עד אשר מגיח כבוגר. את הכנימות נוכל לזהות על ידי התפתחות אזורים שחורים (פייחת) ומופע של חרקים קטנטנים לבנים מעופפים כשמנערים את הצמח. הכנימה בשלב הזחל והבוגר מוצצת בעזרת איברי פה את מוטמעי הצמח דבר הגורם לפגיעה באיכותו. בנוסף לכך את עודפי הסוכרים ששאבה הכנימה מהצמח מפרישה כ”טל-דבש” המהווה מצע התפתחות לפטריות לדוגמת הפייחת. נזק עקיף הינו העברת מחלות וירוס רבות באמצעות כנימת עש הטבק. שיא התפתחות הכנימה יגיע בקיץ בין החודשים יוני לספטמבר או כאשר הטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות לאורך זמן.

פתרון

1.שטיפת הצמח במים בריסוס עדין. 2.רבע עד חצי כפית סבון כלים בליטר מים חמימים ולרסס במשך מספר ימים. 3.ריסוס בשמן עץ התה מדולל דוגמאת טימורקס וטימור C. 4.ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים דוגמת נימפאר, בוטניגארד ונימיקס. 5.פלאדיום

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון. -סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. -תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה. -מלכודת דבק צהובה -טימור C -נימקס 45 -נימפר -טרייסר אולטרה

-שמן נים, פיריתרין טבעי (pyrethrins), אזדרכטין (azadirachtin)-תרכובת אורגנית הנמנית עם הלימונואידים + נימפר/ עזגן

טיפול כימי:

מלכודות דבק, נויזידאן סי וקונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae

Encarsia formosa, Eretmocerus eremicus, Eretmocerus eremicus שלושתם פרזיטואידים.

צרעת המונדוס (mundus Eretmocerus) אשר מטילה ביצים מתחת לנימפות הכנימה, מהביצים בוקעים זחלים שנכנסים לתוך הנימפות ומתפתחים בתוכן, האויב הטבעי השני הוא אקרית סווירסקי (swirskii Amblyseius) אשר תוקפת את כנימת עש הטבק על גלגוליה השונים, פרת משה רבנו (מושית השבע), יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית וגמל שלמה.

מנהרנים הינם מזיק מעופף מסוגים שונים לדוגמת מנהרן החממות ומנהרן העורקים. אורכם כ-2.5 מ”מ והם בצבע שחור עם נקודות צהובות. נקבת המנהרן דוקרת את חלקו העליון של העלה בעזרת צינור ההטלה שלה ושואבת את מוהלו. בכ-10% מהדקירות הנקבה תטיל את ביציה, 100-150 במהלך חייה של כשלושה שבועות, לתוך רקמת העלה. מן הביצה בוקעת רימה אשר ניזונה מרקמת המזופיל של העלה ויוצרת בו את המנהרות בגוון לבן, מסולסלות או ישרות. לאחר התפתחות הרימה בעלה היא לרוב נופלת לקרקע להמשך התפתחות שבסופו יגיח הזבוב הבוגר. נזהה את נוכחותם בצמח על ידי הכתמים הלבנים בצורת המנהרות, המפותלות או הישרות, שיופיעו על העלים. יצירת המנהרות על ידי הרימה פוגעת בשטח המטמיע של העלה וביכולתו לבצע פוטוסינתזה דבר הגורם לסלסול העלה, התייבשות ונשירתו. בנוסף מחלות כגון “חלפת” עלולות להתפתח על העלה היבש. זבוב המנהרות יכול להתפתח במהלך כל ימות השנה.

פתרון

1.זיהוי מוקדם, הסרת העלים הנגועים והרחקתם מהצמח. 2.ניתן להסתכל על מקור אור דרך העלה, לזהות את הזחל בפנים, למחוץ אותו פיזית בין שתי אצבעות וע”י כך לסיים את חייו. 3.רשתות הגנה מפני מעופפים יכולות למנוע את הגעתם אל הצמח. 4.לרסס את הצמח בתכשירים מבוססי שמן נים ושמן עץ התה. 5.פלאדיום

-פרוביט? -נימקס 45 -טרייסר אולטרה

הדברה כימית:
קונפידור בהגמעה.

פתרון אלטרנטיבי

הצרעה הטפילית, צרעת דיגליפוס, Diglyphus isaea היא טפיל חיצוני של רימת זבוב המנהרות.

Dacnusa sibirica and Diglyphus פרזיטואידים.

חרקים מסויימים (כדוגמאת צרעה טפילית) .

משפחת המודדים מונה בארץ למעלה מ-200 מינים שונים. הזחל מאופיין בשתי זוגות רגליים מדומות בחלקו הקדמי והאחורי של גופו בלבד, כך שתנועתו מתבצעת על ידי משיכה של גופו האחורי על ידי הקידמי, מעין צעדי “שיבר” ומכאן שמו. הזחל מומחה בהסוואה וזאת דרכו העיקרית לשרוד נגד אויביו הטבעיים. ביכולתו לשנות את צבעו ואת הטקסטורה שלו ולהידמות לחלק בצמח שעליו הוא מונח על מנת להיטמע ולא להיראות. כיוון שאין ביכולתם לזוז מהר במידה וזוהו על ידי טורף הזחלים מפילים את עצמם לקרקע בכוונה תוך כדי שהם שולחים איתם קור דקיק שמחובר לצמח עצמו וכאשר הסכנה חולפת יש באפשרותם לטפס חזרה ובמהירות על גבי הקור חזרה לאזור בו ניזונו לפני הסכנה. לזחלים ישנו מופע חורף ומופע קיץ שבו הם משנים את צבעם מירוק לחום בהתאם לסביבה. דרך לזהותם מלבד לראות את הזחל עצמו הוא לזהות את גללי הצואה שהם משאירים אחריהם. הזחלים המודדים מזיקים לעלים ולפירות במידה ולא יסולקו ויתרבו. רבייתם נמשכת כל השנה.

פתרון

1.לצאת בשעות הערב או הבוקר שבהן הם הכי פעילים, לאסוף ידנית ולהרחיק לשדה פתוח. 2.לרסס מים עם שפריצר על הצמח, לזהות אותם בתנועה ולהסיר ידנית.

-פרוביט

ריסוס “פרוביט” בסביבת הופעתם.

פתרון אלטרנטיבי

Trichogramma spp

מופע זבוב התסיסה מזכיר יותר יתוש מאשר זבוב. גודלו 2-3 ס”מ, בעל 6 רגליים דקיקות, זוג עיניים אדומות וצבע גופו שחור או חום. הם נמשכים לחום ולחות גבוהה, כמו שנמצא בחלקי צמח מרקיבים. הזבוב הבוגר לא מזיק לצמח אלא הזחל בלבד. נקבת הזבוב יכולה להטיל אפילו 300 ביצים בשבוע, באזורים לחים ורטובים, למשל בפירות רקובים או במצע הגידול. לאחר כ-4 ימים ייבקע הזחל מהביצה ובתקופתו עד לבוגר הוא ניזון מחומרים אורגניים שביניהם שורשי הצמח ובכך הוא פוגע ביכולתו של הצמח לספוח חומרי הזנה חשובים להתפתחותו ולגרום לפגיעה באיכותו, עיכוב בצמיחתו והצהבה. הזחל לרוב ימשך לייחורים וצמחים צעירים.

פתרון

1.תרסיס “יהלום” להדברת זחלים . 2.זיהוי ראשוני- גילוי פרטים בוגרים במדבקה הצהובה-חפירה באדמת השתילה וזיהוי תולעים קטנטנות ומבריקות. 3.זבובים אלה נמשכים לרקבונות ותסיסה ולכן נמנע מראש את התנאים להתפתחות רקבונות. 4.תכשיר בשם “טרייסר אולטרה”. 5.משטר השקיה- להשקות רק כשמצע הגידול יבש לחלוטין.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

להדברת הבוגרים שמתעופפים נשתמש במדבקות צהובות באיזור הגידול.

פתרון אלטרנטיבי

Stratiolaelaps scimitus- טורף של שוכני קרקע.

זבוב הפירות הים תיכוני משתייך לסוג Ceratitis ממשפחת הפריזבוביים (Tephritidae). בישראל יש כ-85 מינים. הזבוב הינו חרק רב-פונדקאי הנמצא באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. גודלו של הזבוב הוא כ-5 מ”מ וצבעו חום צהבהב. לנקבת הזבוב יש צינורית הטלה אותה היא מחדירה לתוך הפרי ומטילה את ביציה. הרימות הבוקעות בתוך הפרי וניזונות ממנו יוצאות ממנו דרך חור ההטלה כאשר הן מגיעות לגודל של 1 מ”מ ונופלות לקרקע, שם הן מתחפרות באדמה עד אשר הן יגיחו מתוכה כבוגר. אורך חיי הזבוב יכול להגיע ל-6 חודשים, כשבמהלכם הנקבות יטילו מאות ביצים. מחזור חייהן משתנה בהתאם לאקלים ותנאי הסביבה, בקיץ דור אחד נמשך חודש. בחורף עקב פעילות מואטת דור נמשך שלושה חודשים. נזק הרימות מתאפיין מעבר לנזק המכני שבחדירתן לפרי בנזק משני של פעילותן בו וריקבון שמקורו בפתוגנים. זבוב פירות ים-תיכוני בוגר, ניזון מסוכר אשר מקורו בטל דבש וספיחי פירות, וחלבון אשר מקורו בצומח ובהפרשות בעלי חיים. פעילויות אלו של הזבוב פוגעות בצמח ועלולות לגרום לנשירת וריקבון הפרי ואובדן יבולים. שיא עונת הפעילות של הזבוב הוא מתחילת הבשלת הפירות עד לסוף עונת הקטיף.

פתרון

1.עטיפת הפירות בשקיות נייר או רשת. 2.כיסוי עצים שלמים ברשת הגנה. 3.מדבקות צהובות. 4.תכשירי פרומונים- מפתים את הזבוב ושם הוא נלכד בדבק או ברעל ונמנע מלהגיע לפרי.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

פיתיון מורעל בחומר הדברה. הדברה נעשית על ידי תליית ספוג טבול בחומר הדברה על העץ. סימשופר.

פתרון אלטרנטיבי

זכרים עקרים, עכבישים, מיני צרעות וציפורים.

החלזונות שייכים למערכת הרכיכות. החלזונות הפוגעים בחקלאות הינם חלזונות יבשה, רובם בעלי קונכייה והם כולם דו-מיניים, כלומר כל הפרטים מטילים ביצים ומפרים זה את זה. החילזון הינו זוחל רירי שבתנועה גלית בעזרת רגלו השרירית נאחז ומתקדם על גבי מצעים שונים. יכול להגיע למהירות של 1.3 ס”מ בשנייה. פה החילזון עשו חומר הנקרא “כיטין” ומשמש אותו ללעיסה, טחינה, גירוד ובליעה. החילזון פעיל בעיקר בלילה ובחודשי החורף בטמפרטורה הנעה בין 5-20 מעלות כאשר בחודשי הקיץ הוא נכנס לתרדמת. ההפרייה חלה עם תחילת הגשמים ולאחר מכן הטלת הביצים (כמה מאות). משך חייו של החילזון הוא כשנתיים. החלזונות גורמים נזק לצמח בכך שהם מכרסמים ואוכלים אותו. חשופית דומה לחילזון רק ללא הקונכייה.

פתרון

1.מניעה– ניקיון הסביבה מעלים רקובים, פסולת רטובה וכו’. 2.איסוף ידני והרחקה. 3.ריסוס הגינה בתרסיס שום מרוכז. 4.ריסוס בתמצית מצמח הלענה. 5.בירה/קפה קר – קערית בסמוך לצמחים תמשוך אותם ושם יטבעו. 6.מלח גס בפיזור מסביב לצמח. 7.מתיחת חוט נחושת סביב הצמחים- מונע מהם לעבור לצד השני.

טיפול כימי:

חומרי הדברה מבוססי מתזון.

פתרון אלטרנטיבי

נדלים, נחשים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, מכרסמים, חיפושיות שונות ואפילו חלזונות מסויימים

הפרודניה (שם מדעי: Spodoptera littoralis) היא מין רב פונדקאי של עש ממשפחת התנשמיתיים. תפוצתה רחבה וניתן לחזות בה במהלך כל השנה עם שיא בקיץ ובסתיו. פרדוניה בוגרת מגיעה לגודל של 14-18 מ”מ, בעלת מוטות כנפיים של 27-38 מ”מ וצבעה חום. פעילה בעיקר בלילה, ומתרבה בעיקר באזורים לחים ורטובים. נקבת הפרודניה מטילה את ביציה, בין עשרות לכמה מאות בהטלה אחת, על ידי מעין שק המכוסה בשערות צהובות-חומות ומוטל מקצה גופה. ההטלה מתבצעת על כל חלקי הצמח. הזחלים שבוקעים יופיעו בכל מיני צבעים ודוגמאות שונות על גופם, ויתחילו בכרסום חלקו התחתון של העלה עד שכבת האפידרמיס כאשר הזחלים הבוגרים יכרסמו את העלה כולו. במהלך מחזור חייהם כזחל נמצא אותם גם בקבוצות וגם כבודדים. לאחר מכן שלב ההתגלמות, באדמה או בחלקו התחתון של העלים, שבסופו יגיע הבוגר שחייו קצרים מאוד, בקיץ בין יומיים לשבוע.

פתרון

-לאסוף ידנית את הזחלים.

לבנין הכרוב (שם מדעי: Pieris brassicae) הוא פרפר ממשפחת הלבניניים. תפוצתו בארץ רחבה וניתן לראותו ברוב ימות השנה. צבע הפרפר לבן ומוטות כנפיו הם כ-55 מ”מ. בצידו התחתון של עלי הצמח נקבת הפרפר מטילה ביצים אליפטיות קטנות בצבע בהיר אשר יבקעו לאחר 4-8 ימים. זחל ירקרק בעל ראש כהה יבקע, שלב הזחל נמשך 2-3 שבועות שבמהלכן יש 4 דרגות התפתחות והוא יגיע בשיאו לאורך מירבי של 10-12 מ”מ. לאחר תקופת הגולם הנמשכת 10-7 ימים יגיח הבוגר בדמות עש אפור בעל שערות ארוכות בחלק האחורי של כנפיו. הפצתו היא על ידי תעופה ונשיאתו בזרמי אוויר ורוחות. לבנין הכרוב פוגע בצמחים ממשפחת המצליבים שעיקר פגיעתו בגידול כרוביים, חרדל ומצליבי עלים. הזחלים פוגעים בצמח בכך שהם ניזונים מרקמת העלה, מקדקודי צמיחה, מגבעולים ופרחים.

פתרון

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון

עש הטוטה אבסולוטה משתייך לסדרת הפרפראים ולמשפחת העשבחניניים [Gelechiidae]. מכונה בעברית עש מנהרות העגבנייה. הפונדקאי העיקרי של העש הוא העגבנייה אולם יש לו עוד פונדקאים ממשפחת הסלוניים כדוגמת תפוח האדמה. ללא טיפול בהתאם יכול העש לגרום בעגבנייה נזק רב לכל איברי הצמח ובכל שלב של הצמיחה. הטוטה אבסולוטה מתרבה במהירות, מחזור חייה הכולל 4 שלבים מושלם בין 24 ל-38 ימים בהתאם לטמפרטורה. בימי החורף הקרים מחזור החיים יכול להתארך לכ-60 יום. פעילות העש אינה יכולה להתקיים מתחת לכ-9 מעלות ומעל ל-35 מעלות נראה תמותה רבה שלו. צבעו של העש הבוגר הוא חום אפרפר ואורכו כ-6 מ”מ. נקבת העש מטילה כ-250 ביצים עגולות שצבעם צהבהב, לרוב על העלווה. זחלים בצבע צהוב או ירוק באורך של כ-0.5 מ”מ אשר בוקעים מהביצה מתחילים לנבור בתוך שכבת האפידרמיס שבעלה וניזונים ממוהלו, בנוסף מגיעים לגבעולים ולפירות. עם שלבי ההתפתחות הזחל ישנה את צבעו לצהוב-חום בעל פס כהה בראשו ועד לצבע ורדרד שיכסה את גבו בשיא גודלו. לאחר מכן, שלב ההתגלמות עשוי להתרחש באדמה, על גבי העלה או בסביבות שונות, בשלב זה צבעם יהיה חום בהיר וגודלם 6 מ”מ לכל היותר. בעגבנייה הטוטה אבסולוטה מזיקה בכל שלבי ההתפתחות שלה לכל חלקי הצמח. ההידבקות שכיחה יותר בצמחים צעירים. הזחל נובר ויוצר מנהרות בעלה שפוגעות ביכולתו לבצע פוטוסינתזה, הוא מגיע לפירות ולגבעולים, הוא פוגע בקודקודי הצמיחה כך שהתפתחותו התקינה של הצמח נפגמת בנוסף לכך נבירתו בפרי מובילה להגברת הסיכויים למחלות וריקבון.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש נזידיוקוריס N. tenuis הידוע כאויב טבעי יעיל ביותר של טוטה אבסולוטה. מלכודת הכוללת: א. צלחת פלסטיק עמוקה המוגבהת במרכזה. ב. פרומון למשיכת הזכרים