הצטרפו למועדון הלקוחות וקבלו 7% הנחה

אתר באנגלית
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
ילדה מתבוננת באדנית גידול הידרופונית

מערכי שיעור בהידרופוניקה 1- מהי הידרופוניקה ולאן נעלמה האדמה?

מטרת השיעור

מטרת השיעור – התלמידים יכירו ויבינו מהי הידרופוניקה, יתרונותיה וכיצד היא משחקת תפקיד חשוב בחקלאות העתיד.

הכנות וחומרים לשיעור

  • יש לוודא שיש סט מערכות שתול של: 3 מערכות “מרום” או 3 מערכות “פלג” או 9 מערכות “אור” או 3 עמודי גידול
  • שלטים על שיטות הגידול השונות ליד המערכות
  • סרגלי מדידה
  • הדפסת תמונות ועזרים ע”פ שיקול המורה

חומר עזר למורה

מצב המערכות

שתולות על ידי צוות Livingreen או על ידי צוות בית הספר

חלק עיוני

הידרופוניקה הינה שיטה לגידול צמחים ללא צורך באדמה. הצמחים ניזונים ממים המכילים חומרי הזנה (דשן) המספקים להם את כל הדרוש להם.

מקור המילה הידרופוניקה הוא מיוונית: הידרו (hydro) – מים ו פוניקה (ponics) – עבודה.

גידול צמחים ללא אדמה אינו דבר חדש, יש מספר עדויות לשימוש של ציביליזציות קדומות בשיטות גידול הידרופוניות כדוגמת הגנים התלויים של בבל והגינות הצפות של האצטקים במקסיקו.

בד”כ מערכות גידול הידרופוניות הינן מערכות סגורות- כלומר המים מסתחררים בהן במעגל סגור. ישנן 3 שיטות עיקריות לגידול ההידרופוני:

גידול בצינורות עם הזנה מינימלית– בשיטה זו אנו שותלים בחורי שתילה בצינור בעל קוטר גדול כאשר מים מדושנים זורמים בתחתית הצינור בזרם דק וכך מזינים את שורשי הצמחים.

חקלאי מקומי קוטף תוצרת הידרופונית ממערכת גידול ורטיקלית
גידול ורטיקלי מסחרי בחוות ‘ירוק בכפר’

רפסודות צפות– בשיטה זו אנו שותלים בחורי שתילה (בד”כ קלקר) על פני גוף מים יחסית גדול המכיל חומרי הזנה.

ריקון והצפה– הצמחים שתולים בתוך מצע אינרטי כגון טוף או הידרוטון. אדנית הגידול מתמלאת ומתרוקנת לסירוגין באמצעות מנגנון סיפון. במהלך הריקון נכנס חמצן לאזור בית השורשים.

לגידול בשיטות הידרופוניות יש מספר יתרונות ברורים על פני הגידול באדמה:

  • חסכון במים – עד 80%
  • יותר ירקות ליחידת שטח 
  • חסכון גדול במקום כיוון שכל חומרי ההזנה והמים מגיעים ישירות אל שורשי הצמח, על כן הוא לא מפתח מערכת שורשים גדולה כמו באדמה. מה שמאפשר לנו לשתול את הצמחים בצורה צפופה יותר ובנוסף אפשר לנצל את המרחב האנכי ולשתול לגובה.
  • מחזור גידול קצר יותר לעומת גידול באדמה.
  • המערכות ניתנות להקמה בכל מקום: במרפסת, על גג או בגינה ואפילו בתוך הבית עם תאורה מלאכותית.
  • שליטה באיכות האוכל וכמות חומרי ההדברה בו.
  • ירידה משמעותית בכמות המזיקים.
  • קטיף קל ונוח.
  • אין תלות בעונות השנה.
  • אין צורך בעישוב.

הצעות לדיון:

  • ניתן להתחיל ע”י הצגת מערכת גידול מסורתית – צמח באדמה- ודיון עם התלמידים בנוגע לדברים הדרושים לצמח על מנת לגדול. מכאן ניתן להגיע למסקנה המשותפת כי אדמה אינה הכרח.
  • כיצד שיטות גידול הידרופוניות יכולות לעזור בפתרון בעיות סביבתיות?
  • מה משמעות האקולוגית של חיסכון במים ושטחי אדמה?
  • באילו מקומות ניתן ליישם את ההידרופוניקה?
  • מה היתרונות לעומת גידול באדמה?

חלק מעשי:

הסבר פרונטלי על מערכת הגידול הקיימת בבית הספר ועל חלקיה השונים.
עבודה בקבוצות או דף עבודה:
כמה צמחים ניתן לגדל במערכת שלנו?
אילו צמחים יש לנו במערכת
מדידת גובה הצמחים
מדידת גודל השורשים
הכנת ת”ז דף מעקב לצמחים במערכת
בכיתות גבוהות יותר אפשר לנצל את המדידות לתרגול של חישוב ממוצע.
במידה ויש גישה למנוע חיפוש אפשר לתת לתלמידים לחפש מידע בנוגע לצמחים ששתלנו. למשל גודל צפוי, תקופת גידול, חלק אכיל, עונת גידול מומלצת וכיו”ב)

לשיעור מס’ 2 – הכל מתחיל בזרע אחד

דילוג לתוכן