כלי פתרון הבעיות

באיזה חלק של הצמח נראית הבעיה?

עלים

לא יודע

עודף קרינה עשוי להזיק ממש כמו חוסר קרינה. בחודשים יוליאוגוסט השמש נמצאת בשיא הגובה שלה וכך גם הקרינה שמגיעה ממנה, 
הקרינה הגבוהה עשויה לגרום לכוויות שמש על העלים והפירות, שמתפתחות לכתמים לבנים, צהובים וחומים.
 במידה ומערכת הגידול נמצאת במקום שופע שמש, ובייחוד אם יש קירות לבנים מסביב, הצמחים עשויים לסבול מעודף קרינה. 
בנוסף, צמחים מסתגלים לכמות הקרינה שמגיעה אליהם, ועשויים לסבול משינוי פתאומי בכמות הקרינה (כמו בעת העתקה ממקום למקום

זיהוי: העונה היא קיץ, יש כתמים לבנים, צהובים וחומים על עלווה החשופה לשמש. הצמח נמצא בשמש מלאה והיה חשוף לקרינה גבוהה

פתרון

1. הוסיפו לצמחים הצללה: תוכלו להשתמש ברשת צל 30% (עדיפות לרשתות מסוג “אלומינט”), או בסכך במבוק מרווח.
2. שתלו צפוף יותר: שתילה צפופה מאפשרת לצמחים להצל אחד על השני.
3. הימנעו מהעברה פתאומית של שתילים מחצי צל לשמש מלאה. במידת האפשר חשפו אותם לאיזור החדש באופן הדרגתי, או הוסיפו להם הצללה מקומית משלהם.
4. פחות מומלץ – העברת המערכת למקום מוצל יותר: בעוד מס’ חודשים יגיע החורף, ואז יגיעו בעיות של חוסר קרינה.

מלבד השורשים, אף חלק של הצמח לא צריך לגעת במים. מגע כזה מוביל לרקבון מהיר מאד של החלק הרטוב. בנוסף, עודף רטיבות עשוי להוביל לרקבון צוואר השורש. זיהוי: העלים התחתונים עוברים תהליך רקבון, בעוד שהעלווה העליונה נראית בריאה.

פתרון

1. ראשית נקו את האיזור מפסולת צמחית וסלקו את כל העלים שהתחילו תהליך רקבון. עלים כאלה הם פגיעים ומהווים פתח כניסה לשלל מחלות.
2. במערכת ריקון והצפה וודאו שהמים לא עולים מעל קו הגובה של מצע הגידול. במדיה וכן הוסיפו עוד מצע גידול או הורידו את מפלס המים.
3. במערכת רפסודות צפות וודאו שאין מים חשופים ושרפסודת הקלקר לא שקועה במים. החליפו רפסודה במידת הצורך.

עלים צהובים

צמחים צורכים חנקן בכמויות גבוהות, ובין היתר הוא משמש אותם ליצירת עלים ורקמות חדשות. במצבים של מחסור בחנקן הצמח יעביר חנקן מעלים ישנים את העלווה הצעירה, וכך נראה את סימני המחסור דווקא בעלים התחתונים. במצבים של עודף חנקן נקבל צימוח יתר של עלווה כהה במיוחד, שתהיה פגיעה יותר למחלות ומזיקים. כדי שצמחים יוכלו לספוג את החנקן עליו לבוא בצורה מסיסה במים – ניטראט ולעתים אמוניה. חנקן נספג היטב בטווח רחב של חומציות, כך שלרוב לא מדובר בבעית חומציות. לא כל הצהבת עלים מעידה על מחסור בחנקן: באופן טבעי צמחים בשלב הפריחה מעבירים חומרי הזנה מהעלווה התחתונה במעלה הצמח. כמו כן יתכנו עודפים של חומרי הזנה אחרים החוסמים את ספיגת החנקן בצמח.
זיהוי: הצהבת עלים אחידה המתחילה מהעלים התחתונים ומתפשטת מעלה. גבעול דק, האטת הצמיחה. בהמשך מוות של עלים ופריחה מוקדמת.

פתרון

למגדל הביתי אין יכולת לעשות בדיקת מים מקיפה לזיהוי הרכב הדשנים וחוסרים. על כן בכל מקרה של הופעת סימני מחסור בחנקן מומלץ להחליף חצי מתמיסת הגידול ולדשן מחדש.

זבובי תסיסה FUNGUS GNATS

מופע זבוב התסיסה מזכיר יותר יתוש מאשר זבוב. גודלו 2-3 ס”מ, בעל 6 רגליים דקיקות, זוג עיניים אדומות וצבע גופו שחור או חום. הם נמשכים לחום ולחות גבוהה, כמו שנמצא בחלקי צמח מרקיבים. הזבוב הבוגר לא מזיק לצמח אלא הזחל בלבד. נקבת הזבוב יכולה להטיל אפילו 300 ביצים בשבוע, באזורים לחים ורטובים, למשל בפירות רקובים או במצע הגידול. לאחר כ-4 ימים ייבקע הזחל מהביצה ובתקופתו עד לבוגר הוא ניזון מחומרים אורגניים שביניהם שורשי הצמח ובכך הוא פוגע ביכולתו של הצמח לספוח חומרי הזנה חשובים להתפתחותו ולגרום לפגיעה באיכותו, עיכוב בצמיחתו והצהבה. הזחל לרוב ימשך לייחורים וצמחים צעירים.

פתרון

1.תרסיס “יהלום” להדברת זחלים . 2.זיהוי ראשוני- גילוי פרטים בוגרים במדבקה הצהובה-חפירה באדמת השתילה וזיהוי תולעים קטנטנות ומבריקות. 3.זבובים אלה נמשכים לרקבונות ותסיסה ולכן נמנע מראש את התנאים להתפתחות רקבונות. 4.תכשיר בשם “טרייסר אולטרה”. 5.משטר השקיה- להשקות רק כשמצע הגידול יבש לחלוטין.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

להדברת הבוגרים שמתעופפים נשתמש במדבקות צהובות באיזור הגידול.

פתרון אלטרנטיבי

Stratiolaelaps scimitus- טורף של שוכני קרקע.

גופרית אחראית על יצירת הכלורופיל בצמח. חיוני ליצירת חלבוני הצמח ואנזימים פעילים. עלים צעירים בצבע ירוק בהיר וצהוב. עורקי העלה בצבע ירוק חיוור. אין כתמים.

מנגן אחראי להטמעת הפחמן הדו חמצני בצמח.
תסמינים: מתחיל בעלים הצעירים שצבעם הופך חיוור יחד עם כתמים חומים וצהובים. ומתפשט להצהבה ומות שאר העלים. עורקי וורידי העלה מרושתים בצבע ירוק כהה.

פתרון

קנגרו בוסט

מגנזיום חיוני ליצירת כלורופיל, ולפעילות אנזימטית של הצמח.
תסמינים: מתבטא תחילה בעלים בוגרים בצבע חיוור או מצהיבים מהקצוות. בהמשך יעבור לעלים צעירים יותר. אין כתמים. עורקי העלה נשארים ירוקים. קצוות העלים בצורה “מתקפלת”. בחוסר קיצוני עלים מתים ונושרים.

פתרון

מג’יקל וויל
בלום בר
סופרים ליון

ברזל חיוני לשחלוף יונים בצמח, תהליך הפוטוסינטזה, יצירת הכלורופיל ונשימה. בPH גבוה (מעל 7.2) לצמח יכולת מוגבלת לקשור ברזל גם אם הוא קיים במים.
תסמינים: מתבטא בצבע עלים צעירים חיוור או צהוב כאשר עורקי העלה נשארים ירוקים. אין כתמים.

פתרון

קנגרו בוסט
גרין דיר
בלום בר
סופרים ליון

מוליבדן אחראי בייצור חלבוני הצמח.
תסמינים: עלים בוגרים ובינוניים משנים את צבעם לירוק בהיר, צהוב וכתום יחד עם הופעת כתמים חומים על כל העלה מלבד על העורקים. הפרשות דביקות מתחת לעלה.

פתרון

קנגרו בוסט

חנקן חיוני לחלבוני הצמח, וחלק מתרכובות אורגניות אחרות בין היתר כלורופיל, חומצות אמינו והורמונים צמחיים. מרכיב חשוב בצמיחה של העלים, הענפים והגבעולים.
תסמינים: צמיחה מעוכבת.עלים זקורים בצבע חיוור ומצהיב, תחילה בעלים בוגרים ומתפשט בהדרגה לעלים צעירים. בחוסר קיצוני נראים שרופים. גבעול העלה יאדים.

פתרון

סופרים ליון

עלים חומים

בחודשי הקיץ החמה נעשית תופעה נפוצה וייחודית לגידולי חסה. למעשה, פעמים רבות גם החסה שעל המדפים בסופר סובלת מהחמה. החמה היא למעשה מחסור מקומי בסידן לאורך שולי העלה. שפע האור בחודשי הקיץ מעודד צימוח מהיר, בעוד שקצב הספיגה וההובלה של הסידן בתוך הצמח מוגבל. במקרים בהם קצב הצימוח עולה על יכולת ההובלה של הסידן אנחנו מקבלים מחסור מקומי בסידן לאורך שולי העלה, החמה.

זיהוי: הצמח הוא חסה, קיץ, שולי העלים נצרבים בגוון חום בהיר/כהה, הצריבה לחה ולא מתפוררת. 

פתרון

לא כל הופעה של סימני החמה מחייבת טיפול, במידה והיבול ניזוק בצורה משמעותית תוכלו לנסות את המהלכים הבאים:
1. שתילה צפופה: שתילים צפופים מצלים אחד על השני, ובעצם מאטים את קצב הצימוח אחד של השני. יש לשים לב שצפיפות גבוהה מעודדת התפתחות מזיקים ומחלות.
2. הצללה: הורדת כמות הקרינה המגיעה לצמח תאט את קצב התפתחותו ותאפשר צימוח בריא יותר.
3. החלפת תמיסת הגידול: תמיסה חדשה מכילה את יסודות ההזנה בצורה מאוזנת יותר. נסו גם להחליף לדשן מתאים יותר כנגד החמה.
4. ריסוס עלוותי – בשדות חקלאיים נהוג לתת ריסוס עלוותי של סידן חנקתי בריכוז 0.5-1.0% פעמיים בשבוע. פתרון זה פחות ישים בגידול ביתי.
5. החלפת זן: זני חסה שונים רגישים להחמה בצורה שונה, נסו להחליף לזן עמיד יותר.
6. קטפו מוקדם יותר: ככל שהצמח מזדקן כך הוא הופך פגיע יותר להחמה. נסו לקטוף אותו מוקדם יותר בפעם הבאה.
7. הורדת הלחות היחסית בסביבת הגידול: לחות גבוהה מדי מאטה את תהליך הנשימה של הצמח, ומקשה עליו לספוג ולהעביר נוטריינטים וסידן בפרט. תוכלו להיעזר במאוורר פשוט.

מנגן אחראי להטמעת הפחמן הדו חמצני בצמח.
תסמינים: מתחיל בעלים הצעירים שצבעם הופך חיוור יחד עם כתמים חומים וצהובים. ומתפשט להצהבה ומות שאר העלים. עורקי וורידי העלה מרושתים בצבע ירוק כהה.

פתרון

קנגרו בוסט

עלים חיוורים

חשוב לעידוד צמיחה. עלול להיות רעיל בכמויות גדולות.
תסמינים: עלים צעירים קטנים בצבע חיוור. עורקי העלה קצרים וצרים בצבע ירוק כהה. כתמים כהים על העלה ובקצוות. ענפים קצרים.

פתרון

קנגרו בוסט

מגנזיום חיוני ליצירת כלורופיל, ולפעילות אנזימטית של הצמח.
תסמינים: מתבטא תחילה בעלים בוגרים בצבע חיוור או מצהיבים מהקצוות. בהמשך יעבור לעלים צעירים יותר. אין כתמים. עורקי העלה נשארים ירוקים. קצוות העלים בצורה “מתקפלת”. בחוסר קיצוני עלים מתים ונושרים.

פתרון

מג’יקל וויל
בלום בר
סופרים ליון

ברזל חיוני לשחלוף יונים בצמח, תהליך הפוטוסינטזה, יצירת הכלורופיל ונשימה. בPH גבוה (מעל 7.2) לצמח יכולת מוגבלת לקשור ברזל גם אם הוא קיים במים.
תסמינים: מתבטא בצבע עלים צעירים חיוור או צהוב כאשר עורקי העלה נשארים ירוקים. אין כתמים.

פתרון

קנגרו בוסט
גרין דיר
בלום בר
סופרים ליון

עלים ירוק כהה

זרחן חיוני ליצור חלבונים, חיוני לצמיחה של החלק הירוק בצמח. זרחן הוא גם גורם מגביל בתהליך הניטריפיקציה (בהעדרו ניטריט לא יהפוך
לניטראט).
תסמינים: עלים תחתונים קצרים בצבע ירוק כהה. בחוסר קיצוני הופכים לחומים או שחורים. צבע ברונזה מתחת לעלים. גבעולים דקים ואף אדומים. צמיחה ננסית ומעוותת.

פתרון

סופרים ליון

סימנים לבנים

מקבוצת פרוקי הרגליים הנראה כעכביש קטן המשתייך למחלקת העכיבשנים.
ישנם סוגים רבים של אקריות, כאשר נפרט על שני הנפוצים ביותר בישראל- אקרית צהובה ואקרית אדומה המכונות “אקריות הקורים” – SPIDER MITES, הנבדלות ביניהן בצבען.
אקריות הקורים מהוות מזיק עיקרי בחקלאות בישראל ותפוצתן רחבה בטווחי תנאים אקלימים יחסית רבים.
אקרית בוגרת מגיעה לגודל של עד 0.45 מ”מ אורך, צורתה אובאלית והיא מתאפיינת ב-4 זוגות רגליים וגוף קצר ובלתי מפורק. לאקרית כתמים כהים באזור הבטן וצבעה צהוב-ירקרק במידה ומדובר באקרית הצהובה, וצבע אדום במידה ומדובר באקרית האדומה. האקרית מתמקמת לרוב בתחתית העלים שם מטילה את ביציה. צבען לבן מבריק וקוטרן 0.1 מ”מ. לביצה לוקח כ-5 ימים מרגע ההטלה עד לבגרות מינית. נקבה בוגרת מטילה 100-300 ביצים למשך מחזור חייה שנע סביב 14-30 יום.
רוח וזרמי אוויר הינם דרך תפוצתן העיקרית של האקריות. על גבי הצמחים האקריות טוות קורים הנראים כקורי עכביש, במיוחד כאשר האוכלוסייה צפופה. הקורים מאפשרים להם להגן על הביצים ולנוע על גבי הצמח מבלי לרמוס זו את זו.
טווית הקורים והקמת המושבות על גבי העלים יראו ככתמים לבנים, יתחילו בתחתית העלה ובהחרפה עלולים לעבור לצידו העליון ואף לכסות את העלה כולו. כתמים צהובים ואדומים על גבי העלים והצמח.
האקרית מגרדת את רקמת הצמח ופוצעת אותה באמצעות איברי פה בצורת דוקרנים, בעזרתם גם מוצצת את תוכן התאים. האוויר החודר לאזור הפגוע בצמח גורם להצהבה של אזור זה, במקרים חמורים האזור מאדים ואף מתייבש ונובל. הפגיעה גורמת להאטה בצמיחת הצמח ויכולה לגרום לעצירתו ואף למותו במידה ולא זוהתה וטופלה הבעיה בזמן.
האקריות מתפתחות טוב בתנאים של לחות נמוכה (אקלים יבש) וטמפרטורה גבוהה. האטה בהתפתחותן תתרחש בלחות גבוהה וכאשר העלים רטובים.

פתרון

1.ריסוס העלים במים (ביחוד בחלקם התחתון) באופן יום יומי על מנת להעלות את אחוזי הלחות ופגיעה בקצב ההתרבות.
2.ריסוס במי סבון (חצי כפית לליטר מים) במשך כעשרה ימים.
3.ריסוס פני הצמח באלכוהול מדולל במים.
4.ריסוס הצמח ע”י חומרי הדברה אורגניים מבוססי שמן נים או שמן עץ התה דוגמת טימור C, טימורקס, נימגארד וכו’.
-סבונים (מלחי חומצות שומן)– חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. אופן הישום: 1-2 כפיות סבון טבעי מהולות ב4 ליטר מים. רסס על העלים. ניתן לשלב עם תרסיסי שמן צמחי
-שמן צמחי–אופן הישום: הכן תרסיס המכיל 2% שמן ורסס בערב או בבוקר.
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א)- אופן הישום: ערבב 35-40 מ”ל עמילן בליטר מים בתוספת 2-3 טיפות סבון נוזלי. רסס על העלים.
-נימגארד
-טימור סי
-גניקן

טיפול כימי:
קונפידור בהגמעה או בריסוס, סולפרון במצב החמור של ההתקפה.

 

פתרון אלטרנטיבי

-האקרית הטורפת Phytoseiulus persimilis, שמקורה בדרום אמריקה, משמשת אויב טבעי יעיל של אקריות קורים. -האקרית הטורפת, אקרית סבירסקי, Amblyseius swirskii שייכת למשפחת Phytoseiidae שכוללת מינים רבים של אקריות טורפות -פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae
Amblyseius californicus, Feltiella acarisuga, שתיהן אקרית טורפת.
טיפול ביולוגי- אקרית הפרסימיליס ניזונה מאקרית הקורים ואינה פוגעת בצמח, פרת משה רבנו (מושית השבע)- יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית, חיפושית קריפטס, גמל שלמה.

מנהרנים הינם מזיק מעופף מסוגים שונים לדוגמת מנהרן החממות ומנהרן העורקים. אורכם כ-2.5 מ”מ והם בצבע שחור עם נקודות צהובות. נקבת המנהרן דוקרת את חלקו העליון של העלה בעזרת צינור ההטלה שלה ושואבת את מוהלו. בכ-10% מהדקירות הנקבה תטיל את ביציה, 100-150 במהלך חייה של כשלושה שבועות, לתוך רקמת העלה. מן הביצה בוקעת רימה אשר ניזונה מרקמת המזופיל של העלה ויוצרת בו את המנהרות בגוון לבן, מסולסלות או ישרות. לאחר התפתחות הרימה בעלה היא לרוב נופלת לקרקע להמשך התפתחות שבסופו יגיח הזבוב הבוגר. נזהה את נוכחותם בצמח על ידי הכתמים הלבנים בצורת המנהרות, המפותלות או הישרות, שיופיעו על העלים. יצירת המנהרות על ידי הרימה פוגעת בשטח המטמיע של העלה וביכולתו לבצע פוטוסינתזה דבר הגורם לסלסול העלה, התייבשות ונשירתו. בנוסף מחלות כגון “חלפת” עלולות להתפתח על העלה היבש. זבוב המנהרות יכול להתפתח במהלך כל ימות השנה.

פתרון

1.זיהוי מוקדם, הסרת העלים הנגועים והרחקתם מהצמח. 2.ניתן להסתכל על מקור אור דרך העלה, לזהות את הזחל בפנים, למחוץ אותו פיזית בין שתי אצבעות וע”י כך לסיים את חייו. 3.רשתות הגנה מפני מעופפים יכולות למנוע את הגעתם אל הצמח. 4.לרסס את הצמח בתכשירים מבוססי שמן נים ושמן עץ התה. 5.פלאדיום

-פרוביט? -נימקס 45 -טרייסר אולטרה

הדברה כימית:
קונפידור בהגמעה.

פתרון אלטרנטיבי

הצרעה הטפילית, צרעת דיגליפוס, Diglyphus isaea היא טפיל חיצוני של רימת זבוב המנהרות.

Dacnusa sibirica and Diglyphus פרזיטואידים.

חרקים מסויימים (כדוגמאת צרעה טפילית) .

סימנים שחורים

סדרה של חרקים זעירים וצרים בגודל של כ-1 מ”מ אורך שצבעם צהוב והם בעלי כנפיים. הנקבה מטילה את ביציה (20-100 ביצים במהלך חייה) לתוך העלים, והן יבקעו לאחר 3-5 ימים. מחזור חייו של התריפס הוא שבועיים מביצה לבוגר בטמפרטורה של 25ºc. יכולת התעופה שלהם אינה טובה והם בעיקר דואים. התריפס ניזון מגירוד ומציצת מוהל הצמח. ביטוי עיקרי לכך הוא פגיעה בכלורופיל. הוא מתפתח על עלים בקדקודי הצמיחה שם נצפה בעיוות ועיכוב בצמיחה. בעלווה יופיעו נקודות צהובות חומות ובהחמרה התייבשות ונשירת עלים. בפרחים יופיעו כתמים לבנים,שולי הפרח ישחירו ונראה שינויים בפיגמנטציה של הפרח. בפרי יופיעו עיוותים, שינוי צורה וצבע וחורים. באזור הפעילות של התריפסים נראה כתמי צואה שחורים. פגיעות התריפסים מגבירות את הסיכוי להעברת וירוסים והתפתחות מחלות בצמח. אוכלוסיית התריפסים רבה ביותר בתקופת הסתיו והאביב.

פתרון

1.זיהוי המזיק בשלבים מוקדמים והסרתו פיזית מהצמח. 2.טרייסר סופר. 3.פלאדיום.

-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. -תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה. -טרייסר אולטרה

טיפול כימי

-סימשופר, רופאסט (לתריפס הקליפורני), קונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae

-Steinernema feltiae נמטודה. -Amblyseius cucumeris אקרית טורפת. -Phytoseiulus persimilis אקרית טורפת. -Orius insidiosus חרק טורף.

פשפש האוריוס (לתריפס הקליפורני) , ה- Amblyseius Cumumeris שנחשב לטורף שישמח לפגוש בהם ורבים נוספים לפי המין שנתגלה.

כנימות עלה הינן חרקים קטנים בגודל 2-4 מ”מ הניזונות מהמוהל שבצמחים ויוצרות מושבות צפופות על גביו. צורתן משתנה בין המינים, מצורה אליפטית מוארכת ועד צורה עגולה. צבען של הכנימות הוא בדרך כלל ירוק, ירוק בהיר, שחור, צהוב או חום. קצב רבייתן מהיר מאוד, לרוב אוכלוסיית הכנימות מורכבת מנקבות בלבד אשר מתרבות ברביית בתולין כאשר הן משריצות כנימות חיות, כ-3-4 ליום. לאחר כמה ימים הכנימות המושרצות מצטרפות למעגל הריבוי. כנימה בוגרת יכולה להיות מכונפת או לא מכונפת, כאשר הבלתי מכונפת תיראה לרוב בתנאי הזנה טובים (אין צורך לנדוד), והמכונפת תנדוד לצמחים אחרים, תפזר את צאצאיה ותגדיל את סיכוייהן לשרוד. הפצה באופן פסיבי תתבצע בעזרת זרמי אוויר ונמלים אשר נמשכות ל “טל-דבש” שהכנימות מייצרות. (על ידי העברתן של הכנימות יוכלו הנמלים להנות ממוקד נוסף של “טל-דבש”) הכנימות ניצמדות בעיקר לעלים צעירים, ניצני גידול וגבעולים צעירים. נזהה אזורים שחורים ואף דביקים. נמלים סובבות סביב הצמח ירמזו לנו על הימצאותן של הכנימות. הכנימות מתיישבות לרוב בחלקו התחתון של העלה ומוצצות את נוזליו דבר המחליש, מעוות ופוגע באיכות הצמח. הן מפרישות “טל-דבש” מעודפי הסוכרים שאינן צריכות והוא נדבק לצמח ומהווה מצע גידול לפטריות לדוגמת פייחת. הכנימות יכולות להופיע במהלך כל השנה אך לרוב נתקל בהן בתקופת האביב והסתיו.

פתרון

1.גילוי מוקדם! במידה וזוהו פרטים בודדים ניתן לנגב נקודתית בסמרטוט ספוג אלכוהול.
2.שטיפה ישירה בלחץ מים עדין – שימו לב שלא העפתם אותן על צמחים אחרים בסביבה.
3.ריסוס בעזרת מי סבון ביחס של רבע כפית לליטר מים, חשוב לרסס בחלק התחתון של העלים ולרחוץ לאחר כרבע שעה במים.
4.ריסוס האיזור הנגוע באלכוהול מדולל ושטיפת הצמח לאחר מכן.
5.כפית סבון כביסה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס על הכנימות עצמן- לשטוף את הצמח לאחר כ-15 דקות.
6.תמיסת שום- לכתוש 2 שיני שום ולהשרות בליטר מים למשך 48 שעות, לסנן ולרסס במשך מספר ימים.
7.ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול 96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).
8.צמחים ממשפחת השפתניים (זוטא לבנה, מנטה, לבנדר, אורגנו וכו’) ידועים כדוחי כנימות בזכות השמנים האתריים שהינם מכילים, שיקלו להוסיפם לגינתכם.
9.ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים (עץ אזדרכת הודי) דוגמת נימיקס, נימפר ונימגארד.
10.פלאדיום

=

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון.
-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק.
-שמן צמחי
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה.
-מלכודת דבק צהובה
-נימקס 45
-נימפר
-ספריי עליי עגבנייה

טיפול כימי:
מאבריק, מוספילן, מלתיון, סימשופר, נויזידאן סי וריסוס או הגמעה בקונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

-הצרעה הטפילית, צרעת אפידיוס Aphidius colemani הינה טפיל רב פונדקאי אשר תוקף מינים רבים של כנימות עלה וביניהם כנימת עלה הדלועיים וכנימת עלה האפרסק. -פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae.

-Aphidus colemani צרעה טורפת. -Chrysoperla carnea עיינפזים. -Aphelinus abdominalis פרזיטואידים. -Adalia bipunctuata חיפושית טורפת.

פרת משה רבנו, ארינמלים, גמל שלמה, ציפור הירגזי (תצפיות הראו כי ירגזי מסוגל ללקט כ 75 ק”ג כנימות במחזור גידול על מנת להאכיל את צאצאיו- ניתן לשקול הצבת שובך קינון קרוב).

כנימת עש הטבק/זבוב לבן WHITE FLY

כנימת עש הטבק המכונה WHITEFLY הינה חרק רב פונדקאי קטן בעל תפוצה עולמית, בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. גודל כנימה בוגרת הוא כ-1 מ”מ, בעלת כנפיים וצבעה צהוב, אולם קשקשי שעווה שאותם היא מפרישה מכסים את גופה ונותנים לה מראה לבן ומכאן שמה “WHITEFLT”. הנקבה, אשר לרוב מתיישבת על עלים צעירים, מטילה בין עשרות למאות ביצים בצברים או בעיגולים בחלקו התחתון של העלה. לביצת הכנימה ישנו זיז חד בקצה בעזרתו היא מתייצבת על העלה ושואבת את נוזליו. הזחלים הבוקעים מהביצה נודדים למקום התיישבות אחר בצמח בו הם מחדירים מעין חדק ברקמת העלה איתו מוצצים את מוהל הצמח. הזחל מתפתח במשך שבועיים עד שלושה, בהתאם לטמפרטורה, עד אשר מגיח כבוגר. את הכנימות נוכל לזהות על ידי התפתחות אזורים שחורים (פייחת) ומופע של חרקים קטנטנים לבנים מעופפים כשמנערים את הצמח. הכנימה בשלב הזחל והבוגר מוצצת בעזרת איברי פה את מוטמעי הצמח דבר הגורם לפגיעה באיכותו. בנוסף לכך את עודפי הסוכרים ששאבה הכנימה מהצמח מפרישה כ”טל-דבש” המהווה מצע התפתחות לפטריות לדוגמת הפייחת. נזק עקיף הינו העברת מחלות וירוס רבות באמצעות כנימת עש הטבק. שיא התפתחות הכנימה יגיע בקיץ בין החודשים יוני לספטמבר או כאשר הטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות לאורך זמן.

פתרון

1.שטיפת הצמח במים בריסוס עדין. 2.רבע עד חצי כפית סבון כלים בליטר מים חמימים ולרסס במשך מספר ימים. 3.ריסוס בשמן עץ התה מדולל דוגמאת טימורקס וטימור C. 4.ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים דוגמת נימפאר, בוטניגארד ונימיקס. 5.פלאדיום

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון. -סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. -תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה. -מלכודת דבק צהובה -טימור C -נימקס 45 -נימפר -טרייסר אולטרה

-שמן נים, פיריתרין טבעי (pyrethrins), אזדרכטין (azadirachtin)-תרכובת אורגנית הנמנית עם הלימונואידים + נימפר/ עזגן

טיפול כימי:

מלכודות דבק, נויזידאן סי וקונפידור.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש אוריוס, הפשפש הטורף מהמין Orius laevigatus שייך למשפחת Anthocoridae

Encarsia formosa, Eretmocerus eremicus, Eretmocerus eremicus שלושתם פרזיטואידים.

צרעת המונדוס (mundus Eretmocerus) אשר מטילה ביצים מתחת לנימפות הכנימה, מהביצים בוקעים זחלים שנכנסים לתוך הנימפות ומתפתחים בתוכן, האויב הטבעי השני הוא אקרית סווירסקי (swirskii Amblyseius) אשר תוקפת את כנימת עש הטבק על גלגוליה השונים, פרת משה רבנו (מושית השבע), יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית וגמל שלמה.

פייחת SOOTY MOLD

פייחת הינה מופע של הצטברות שכבת אבקה שחורה דמויית פיח על גבי הצמחים על ידי מינים שונים של פטריות. הפטריות ניזונות מ”טל-דבש” אשר מופרש על ידי כנימות. הנזק של הפייחת הוא בעיקר אסטתי, אך נתקלים במקרים בהם השכבה השחורה גורמת לנזק משני לצמח בכך שפוגעת ביכולתו לבצע פוטוסינתזה וביכולתו לבצע תהליכים שונים כמו חילוף חומרים וגזים.

פתרון

-טיפול בכנימות בסביבת הצמח אשר מייצרות את ה”טל-דבש”. -הרחקת עלים נגועים. -ריסוס הצמח במי סבון או תמיסת אלכוהול. -ריסוס הצמח בתרסיס חצי חלב לא מפוסטר וחצי מים 

עלים שרופים

בורון אחראי לחלוקת התאים בצמח ויצירת הזרעים. משמש לשבירה של פחמימות ארוכות לקצרות יותר. תסמינים: מתבטא בצמיחה איטית ושרופה של עלים צעירים בראש הצמח. סלסול קצוות העלה. שבירה ושחרור ניצנים. שורשים קצרים וגבעול ארוך מידי. אי יכולת לפרוח. רקמה מעוותת.

פגיעה פיזית בעלה

ציפורים אוהבות לנשנש גידולי עלים כמו חסה ומצליבים, ולנקר בפירות של דלועים כמלפפון וקישוא. התופעה חזקה במיוחד בחודשי הקיץ כשהטבע יבש ואין ירק אחר בטבע. יש מגדלים שנהנים מנוכחות הציפורים בגינה ושמחים לחלוק, וחשוב לזכור שרוב הציפורים בארץ מוגנות ואסור לפגוע בהן.
זיהוי: העלים קרועים, מחוררים ותלושים בצורה לא אחידה, הפירות מנוקרים.

פתרון

במידה ויש נזק משמעותי ליבול, תוכלו לנסות את הפעולות הבאות:
1. כיסוי הגידולים: פרשו מעל הגידולים רשת סטנדרטית נגד ציפורים.
2. הרתעה: נוכחות אדם בשעות הפעילות שלהן (בוקר ואחר הצהריים) מרתיעה את הציפורים. תוכלו גם לתלות חפצים מנצנצים בקרבת המערבת כמו דיסקים וסרטים כסופים. יש לשנות את מקומם בתכיפות.
3. טיפול בעורבים: במקרה של עורבים, נהוגה שיטה של תליית גווית עורב במקום בולט באיזור הצמחים. לא אסתטי, אבל עובד.

חילזון הגינה/ חשופית SNAILS/SLUGS

החלזונות שייכים למערכת הרכיכות. החלזונות הפוגעים בחקלאות הינם חלזונות יבשה, רובם בעלי קונכייה והם כולם דו-מיניים, כלומר כל הפרטים מטילים ביצים ומפרים זה את זה. החילזון הינו זוחל רירי שבתנועה גלית בעזרת רגלו השרירית נאחז ומתקדם על גבי מצעים שונים. יכול להגיע למהירות של 1.3 ס”מ בשנייה. פה החילזון עשו חומר הנקרא “כיטין” ומשמש אותו ללעיסה, טחינה, גירוד ובליעה. החילזון פעיל בעיקר בלילה ובחודשי החורף בטמפרטורה הנעה בין 5-20 מעלות כאשר בחודשי הקיץ הוא נכנס לתרדמת. ההפרייה חלה עם תחילת הגשמים ולאחר מכן הטלת הביצים (כמה מאות). משך חייו של החילזון הוא כשנתיים. החלזונות גורמים נזק לצמח בכך שהם מכרסמים ואוכלים אותו. חשופית דומה לחילזון רק ללא הקונכייה.

פתרון

1.מניעה– ניקיון הסביבה מעלים רקובים, פסולת רטובה וכו’. 2.איסוף ידני והרחקה. 3.ריסוס הגינה בתרסיס שום מרוכז. 4.ריסוס בתמצית מצמח הלענה. 5.בירה/קפה קר – קערית בסמוך לצמחים תמשוך אותם ושם יטבעו. 6.מלח גס בפיזור מסביב לצמח. 7.מתיחת חוט נחושת סביב הצמחים- מונע מהם לעבור לצד השני.

טיפול כימי:

חומרי הדברה מבוססי מתזון.

פתרון אלטרנטיבי

נדלים, נחשים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, מכרסמים, חיפושיות שונות ואפילו חלזונות מסויימים

גוף זר

חרק ממשפחת הקמחיים השייכת לעל-משפחה כנימות המגן. צורתה של הנקבה הבוגרת היא אליפטית, אורכה 4-2.5 מ”מ, גופה מכוסה אבקת שעווה לבנה. הזכר, אורכו מגיע ל 1 מ”מ, הוא בעל זוג כנפיים אחד והוא חסר איברי פה. הנקבה מטילה במהלך חייה בין כמה עשרות ל-400 ביצים, יראה כמו צמר גפן דחוס ויהיה לרוב בתחתית העלים. מכל ביצה יבקע זחלן ארוך בצבע צהוב. בתוך כמה ימים מרגע ההטלה מתחילים הזחלים לנדוד ולהתפזר, לרוב למקומות מוגנים שבצמח לדוגמת הסתעפויות וצוואר השורש. קמחית משלימה מחזור חיים בכ-30 יום בתלות בטמפרטורה ובלחות.
למרחק קצר תנוע הכנימה בהליכה ולמרחק ארוך תסתייע בזרמי אוויר, מים ובעלי חיים אחרים לדוגמת נמלים. שימוש בייחורים נגועים כמו כן יכול לגרום להפצת הקמחית בשטח לא נגוע.
את הזחלים נוכל למצוא לרוב במקומות מוגנים שבצמח (הסתעפויות עלים וכדומה). מושבות לבנות ימצאו לרוב במפרקי גבעולים ולעיתים בשורשי הצמח.
לקמחית איברי פה איתם היא מוצצת את תוכן התא ומנצלת את המוטמעים של הצמח. יתבטא בהצהבת עלים, עיוותם (סילסול) ואף נשירתם. בנוסף הקמחית מפרישה כמות גדולה של טל דבש אשר מהווה מצע גידול לפטריות לדוגמת פייחת. בנוסף, טל הדבש מהווה גורם משיכה למזיקים וחרקים שונים לדוגמת נמלים.
תנאים אופטימילים להתפתחות הכנימה הם חום ולחות. לאחרונה נראה שהסתגלה גם לתנאי קור.

פתרון

1.הסרה ידנית של הכנימה במידת האפשר.
2.שטיפת האיזורים הנגועים בלחץ מים עדין (ישירות).
3.ריסוס השטח הנגוע באלכוהול מדולל במים במשך מספר ימים.
4.ריסוס במי סבון.
5.ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול 96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).
מתוך אתר ליוינגרין:
-סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק.
מתוך מצגת מסחרית ליוינגרין:
-תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה.

טיפול כימי:
קונפידור בהגמעה או בריסוס, מזיקוטל.

זחל מודד INCHWORM/ GEOMETRIDAE

משפחת המודדים מונה בארץ למעלה מ-200 מינים שונים. הזחל מאופיין בשתי זוגות רגליים מדומות בחלקו הקדמי והאחורי של גופו בלבד, כך שתנועתו מתבצעת על ידי משיכה של גופו האחורי על ידי הקידמי, מעין צעדי “שיבר” ומכאן שמו. הזחל מומחה בהסוואה וזאת דרכו העיקרית לשרוד נגד אויביו הטבעיים. ביכולתו לשנות את צבעו ואת הטקסטורה שלו ולהידמות לחלק בצמח שעליו הוא מונח על מנת להיטמע ולא להיראות. כיוון שאין ביכולתם לזוז מהר במידה וזוהו על ידי טורף הזחלים מפילים את עצמם לקרקע בכוונה תוך כדי שהם שולחים איתם קור דקיק שמחובר לצמח עצמו וכאשר הסכנה חולפת יש באפשרותם לטפס חזרה ובמהירות על גבי הקור חזרה לאזור בו ניזונו לפני הסכנה. לזחלים ישנו מופע חורף ומופע קיץ שבו הם משנים את צבעם מירוק לחום בהתאם לסביבה. דרך לזהותם מלבד לראות את הזחל עצמו הוא לזהות את גללי הצואה שהם משאירים אחריהם. הזחלים המודדים מזיקים לעלים ולפירות במידה ולא יסולקו ויתרבו. רבייתם נמשכת כל השנה.

פתרון

1.לצאת בשעות הערב או הבוקר שבהן הם הכי פעילים, לאסוף ידנית ולהרחיק לשדה פתוח. 2.לרסס מים עם שפריצר על הצמח, לזהות אותם בתנועה ולהסיר ידנית.

-פרוביט

ריסוס “פרוביט” בסביבת הופעתם.

פתרון אלטרנטיבי

Trichogramma spp

חילזון הגינה/ חשופית SNAILS/SLUGS

החלזונות שייכים למערכת הרכיכות. החלזונות הפוגעים בחקלאות הינם חלזונות יבשה, רובם בעלי קונכייה והם כולם דו-מיניים, כלומר כל הפרטים מטילים ביצים ומפרים זה את זה. החילזון הינו זוחל רירי שבתנועה גלית בעזרת רגלו השרירית נאחז ומתקדם על גבי מצעים שונים. יכול להגיע למהירות של 1.3 ס”מ בשנייה. פה החילזון עשו חומר הנקרא “כיטין” ומשמש אותו ללעיסה, טחינה, גירוד ובליעה. החילזון פעיל בעיקר בלילה ובחודשי החורף בטמפרטורה הנעה בין 5-20 מעלות כאשר בחודשי הקיץ הוא נכנס לתרדמת. ההפרייה חלה עם תחילת הגשמים ולאחר מכן הטלת הביצים (כמה מאות). משך חייו של החילזון הוא כשנתיים. החלזונות גורמים נזק לצמח בכך שהם מכרסמים ואוכלים אותו. חשופית דומה לחילזון רק ללא הקונכייה.

פתרון

1.מניעה– ניקיון הסביבה מעלים רקובים, פסולת רטובה וכו’. 2.איסוף ידני והרחקה. 3.ריסוס הגינה בתרסיס שום מרוכז. 4.ריסוס בתמצית מצמח הלענה. 5.בירה/קפה קר – קערית בסמוך לצמחים תמשוך אותם ושם יטבעו. 6.מלח גס בפיזור מסביב לצמח. 7.מתיחת חוט נחושת סביב הצמחים- מונע מהם לעבור לצד השני.

טיפול כימי:

חומרי הדברה מבוססי מתזון.

פתרון אלטרנטיבי

נדלים, נחשים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, מכרסמים, חיפושיות שונות ואפילו חלזונות מסויימים

פרודניה

הפרודניה (שם מדעי: Spodoptera littoralis) היא מין רב פונדקאי של עש ממשפחת התנשמיתיים. תפוצתה רחבה וניתן לחזות בה במהלך כל השנה עם שיא בקיץ ובסתיו. פרדוניה בוגרת מגיעה לגודל של 14-18 מ”מ, בעלת מוטות כנפיים של 27-38 מ”מ וצבעה חום. פעילה בעיקר בלילה, ומתרבה בעיקר באזורים לחים ורטובים. נקבת הפרודניה מטילה את ביציה, בין עשרות לכמה מאות בהטלה אחת, על ידי מעין שק המכוסה בשערות צהובות-חומות ומוטל מקצה גופה. ההטלה מתבצעת על כל חלקי הצמח. הזחלים שבוקעים יופיעו בכל מיני צבעים ודוגמאות שונות על גופם, ויתחילו בכרסום חלקו התחתון של העלה עד שכבת האפידרמיס כאשר הזחלים הבוגרים יכרסמו את העלה כולו. במהלך מחזור חייהם כזחל נמצא אותם גם בקבוצות וגם כבודדים. לאחר מכן שלב ההתגלמות, באדמה או בחלקו התחתון של העלים, שבסופו יגיע הבוגר שחייו קצרים מאוד, בקיץ בין יומיים לשבוע.

פתרון

-לאסוף ידנית את הזחלים.

בעיות גדילה

אשלגן חיוני להתפתחות תקינה של תאי הצמח ובסיפוח יתר המינרלים. מחזק את מערכת החיסון של הצמח. חיוני להבשלת הפרי בצמח.
תסמינים: צמיחה איטית ואף התייבשות הצמח. עלים חיוורים או צהבהבים עם כתמים חומים בין העורקים שלבסוף ייתיבשו. קצוות העלים חיוורים, “מתקפלים” ונראים כחרוכים. עלים חדשים חומים.

פתרון

גרין דיר
בלום בר
סופרים ליון

נחושת אחראית לחיזוק מערכת החיסון של הצמח והגנתו מפני פטרת.
תסמינים: חוסר יתבטא בעלים צעירים אשר גדילתם תהיה איטית וגמדית. שוליים מסולסלים. צבע ורוד בהיר בין עורקי העלה. עלים נבולים ונופלים.

פתרון

קנגרו בוסט

סידן חיוני לכל הצמחים הירוקים. אחראי לדיפוזיה בממברנת הצמח ומתחבר לחומצות אורגניות אחרות.
תסמינים: תחילה סימני מחסור מתגלים בחלקים הצעירים של הצמח. קודקודי הצמיחה מתנוונים ומתים. גבעולים מתקשים. קצוות העלים חומים ויבשים כאשר בהחמרה יעבור לכל העלה.

פתרון

מג’יקל וויל
בלום בר
גרין דיר
סופרים ליון

חנקן חיוני לחלבוני הצמח, וחלק מתרכובות אורגניות אחרות בין היתר כלורופיל, חומצות אמינו והורמונים צמחיים. מרכיב חשוב בצמיחה של העלים, הענפים והגבעולים.
תסמינים: צמיחה מעוכבת.עלים זקורים בצבע חיוור ומצהיב, תחילה בעלים בוגרים ומתפשט בהדרגה לעלים צעירים. בחוסר קיצוני נראים שרופים. גבעול העלה יאדים.

פתרון

סופרים ליון

גבעול

ממש כמו בני אדם, גם צמחים זקוקים לחמצן. החמצן משמש את כל תאי הצמח לצורך נשימה תאית וייצור אנרגיה. בהיעדר חמצן, תאי השורש אינם מסוגלים לייצר לעצמם אנרגייה ונתחילים להיחלש ולמות. במקביל, סביבה נמוכה בחמצן מעודדת התפתחות פתוגנים אנארובים שתוקפים את השורשים החלשים ממילא. בטבע, שורשי הצמח סופגים את החמצן מחללי האוויר שבקרקע. בהידרופוניקה עלינו לספק את החמצן בצורות שונות, בין אם בעזרת משאבה ובין אם ע”י חשיפה מבוקרת של השורשים לאוויר.
זיהוי: השורשים חומים ורקובים, הצמח מפתח הצהבה בין העורקים של העלים. נפוץ במערכות מסוג רפסודות צפות, נדיר במערכות מסוג צינורות (NFT).

פתרון

1. בדקו את תקינות המערכת: האם חמצן יוצא מאבן האוויר? האם יש סתימה כלשהיא? האם משאבת המים עובדת באופן תקין?
2. בדקו את טמפרטורת המים: בטמפרטורה גבוהה (מעל 26 מעלות) יורדת היכולת של המים להחזיק חמצן מומס. תוכלו לנסות לקרר את המים.
3. הוסיפו מי חמצן למערכת: מעבר לתכונות החיטוי שלהם, מי חמצן (H2O2) מתפרקים למים ‏(H2O) וחמצן (O2), ומעלים את כמות החמצן המומס במים.
4. נקו את המערכת: חומר צמחי מת עובר פירוק ע”י מיקרואורגניזמים אירוביים, הצורכים חמצן מהמים במערכת. כמו כן, חומר צמחי רקוב משמש מצע גידול לפתוגנים.

צמחים מניבים כמו ירקות צריכים יותר משאבים, ובכלל זה גם תאורה. על פי רוב נרצה למקם את הצמחים כך שיקבלו לפחות שש שעות שמש ישירה ביום.צמחים ירוקים צריכים בין 3-4 שעות שמש ישירה ביום. צמח שלא מקבל מספיק אור ינסה לעלות גבוהה יותר, בנסיון לעבור את המכשול שמסתיר לו את השמש. זיהוי: הצמח מתארך מאד אבל מפתח עלים קטנים. המרחק בין פרקי הגבעול גדל.

פתרון

אם הצמח הספיק להתארך, הנזק הוא בלתי הפיך. תוכלו לנסות לחשוף אותו בהדרגה לתאורה טובה יותר, אבל שקלו לרכוש שתיל חדש. כדי לספק תאורה מספיקה: 1. בחרו מיקום חדש עם תאורה טובה יותר. תוכלו להיעזר באפליקציות כמו Lux Meter ו- Sun Position Demo כדי להעריך את מיקום השמש והעוצמה שלה במיקום החדש. 2. הוסיפו תאורה מלאכותית: לא כל מנורה ביתית תספק את אורכי הגל והעוצמה המתאימה. מומלץ להשתמש בתאורה ייעודית לצמחים. 3. שתלו צמחי נוי: נכון, לא תוציאו מהם יבול, אבל צמחי נוי יכולים לגדול אפילו בצל מלא ולהוסיף ירוק בעיניים.

זבובי תסיסה FUNGUS GNATS

מופע זבוב התסיסה מזכיר יותר יתוש מאשר זבוב. גודלו 2-3 ס”מ, בעל 6 רגליים דקיקות, זוג עיניים אדומות וצבע גופו שחור או חום. הם נמשכים לחום ולחות גבוהה, כמו שנמצא בחלקי צמח מרקיבים. הזבוב הבוגר לא מזיק לצמח אלא הזחל בלבד. נקבת הזבוב יכולה להטיל אפילו 300 ביצים בשבוע, באזורים לחים ורטובים, למשל בפירות רקובים או במצע הגידול. לאחר כ-4 ימים ייבקע הזחל מהביצה ובתקופתו עד לבוגר הוא ניזון מחומרים אורגניים שביניהם שורשי הצמח ובכך הוא פוגע ביכולתו של הצמח לספוח חומרי הזנה חשובים להתפתחותו ולגרום לפגיעה באיכותו, עיכוב בצמיחתו והצהבה. הזחל לרוב ימשך לייחורים וצמחים צעירים.

פתרון

1.תרסיס “יהלום” להדברת זחלים . 2.זיהוי ראשוני- גילוי פרטים בוגרים במדבקה הצהובה-חפירה באדמת השתילה וזיהוי תולעים קטנטנות ומבריקות. 3.זבובים אלה נמשכים לרקבונות ותסיסה ולכן נמנע מראש את התנאים להתפתחות רקבונות. 4.תכשיר בשם “טרייסר אולטרה”. 5.משטר השקיה- להשקות רק כשמצע הגידול יבש לחלוטין.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

להדברת הבוגרים שמתעופפים נשתמש במדבקות צהובות באיזור הגידול.

פתרון אלטרנטיבי

Stratiolaelaps scimitus- טורף של שוכני קרקע.

חילזון הגינה/ חשופית SNAILS/SLUGS

החלזונות שייכים למערכת הרכיכות. החלזונות הפוגעים בחקלאות הינם חלזונות יבשה, רובם בעלי קונכייה והם כולם דו-מיניים, כלומר כל הפרטים מטילים ביצים ומפרים זה את זה. החילזון הינו זוחל רירי שבתנועה גלית בעזרת רגלו השרירית נאחז ומתקדם על גבי מצעים שונים. יכול להגיע למהירות של 1.3 ס”מ בשנייה. פה החילזון עשו חומר הנקרא “כיטין” ומשמש אותו ללעיסה, טחינה, גירוד ובליעה. החילזון פעיל בעיקר בלילה ובחודשי החורף בטמפרטורה הנעה בין 5-20 מעלות כאשר בחודשי הקיץ הוא נכנס לתרדמת. ההפרייה חלה עם תחילת הגשמים ולאחר מכן הטלת הביצים (כמה מאות). משך חייו של החילזון הוא כשנתיים. החלזונות גורמים נזק לצמח בכך שהם מכרסמים ואוכלים אותו. חשופית דומה לחילזון רק ללא הקונכייה.

פתרון

1.מניעה– ניקיון הסביבה מעלים רקובים, פסולת רטובה וכו’. 2.איסוף ידני והרחקה. 3.ריסוס הגינה בתרסיס שום מרוכז. 4.ריסוס בתמצית מצמח הלענה. 5.בירה/קפה קר – קערית בסמוך לצמחים תמשוך אותם ושם יטבעו. 6.מלח גס בפיזור מסביב לצמח. 7.מתיחת חוט נחושת סביב הצמחים- מונע מהם לעבור לצד השני.

טיפול כימי:

חומרי הדברה מבוססי מתזון.

פתרון אלטרנטיבי

נדלים, נחשים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, מכרסמים, חיפושיות שונות ואפילו חלזונות מסויימים

פרודניה

הפרודניה (שם מדעי: Spodoptera littoralis) היא מין רב פונדקאי של עש ממשפחת התנשמיתיים. תפוצתה רחבה וניתן לחזות בה במהלך כל השנה עם שיא בקיץ ובסתיו. פרדוניה בוגרת מגיעה לגודל של 14-18 מ”מ, בעלת מוטות כנפיים של 27-38 מ”מ וצבעה חום. פעילה בעיקר בלילה, ומתרבה בעיקר באזורים לחים ורטובים. נקבת הפרודניה מטילה את ביציה, בין עשרות לכמה מאות בהטלה אחת, על ידי מעין שק המכוסה בשערות צהובות-חומות ומוטל מקצה גופה. ההטלה מתבצעת על כל חלקי הצמח. הזחלים שבוקעים יופיעו בכל מיני צבעים ודוגמאות שונות על גופם, ויתחילו בכרסום חלקו התחתון של העלה עד שכבת האפידרמיס כאשר הזחלים הבוגרים יכרסמו את העלה כולו. במהלך מחזור חייהם כזחל נמצא אותם גם בקבוצות וגם כבודדים. לאחר מכן שלב ההתגלמות, באדמה או בחלקו התחתון של העלים, שבסופו יגיע הבוגר שחייו קצרים מאוד, בקיץ בין יומיים לשבוע.

פתרון

-לאסוף ידנית את הזחלים.

פייחת SOOTY MOLD

פייחת הינה מופע של הצטברות שכבת אבקה שחורה דמויית פיח על גבי הצמחים על ידי מינים שונים של פטריות. הפטריות ניזונות מ”טל-דבש” אשר מופרש על ידי כנימות. הנזק של הפייחת הוא בעיקר אסטתי, אך נתקלים במקרים בהם השכבה השחורה גורמת לנזק משני לצמח בכך שפוגעת ביכולתו לבצע פוטוסינתזה וביכולתו לבצע תהליכים שונים כמו חילוף חומרים וגזים.

פתרון

-טיפול בכנימות בסביבת הצמח אשר מייצרות את ה”טל-דבש”. -הרחקת עלים נגועים. -ריסוס הצמח במי סבון או תמיסת אלכוהול. -ריסוס הצמח בתרסיס חצי חלב לא מפוסטר וחצי מים 

טמפרטורת הסביבה היא מדד מאוד חשוב לגידול הצמח. הקיץ הישראלי מתאפיין בטמפרטורה גבוהה כך שחשוב שנשים לב ונדע את ההשפעות של חום גבוה על המערכת ההידרופונית שלנו. צמחים ירוקים לדוגמת חסות, פטרוזיליה וכוסברה ישגשגו בטמפרטורת סביבה של כ-25 מעלות צלסיוס. צמחים פירותיים לדוגמת עגבניות ומלפפונים ישגשגו בטמפרטורה גבוהה יותר של 30-35 מעלות צלסיוס. מעל טמפרטורות אלו נגדיר את הסביבה כחמה מידי לגידול הצמחים ונפעל בהתאם על מנת לקרר כמה שנוכל את המערכת.

פתרון

1.הצללה, מומלץ להציב מעל הצמחים
2.מאוורר
3.הטמנת מיכל
4.קירור מים במיכל (קרח) איוורור, חיטוי

תנועת אוויר על עלוות הצמח הכרחית לחילוף גזים וצימוח תקין. עם זאת, בשטח פתוח לעתים מגיעות רוחות חזקות העשויות לפגוע פיזית בצמחים ואף להוציא אותם מהמערכת. גם משבי רוח בינוניים עשויים להאט את הצימוח – צמח הגדל באיזור מוכה רוחות יעדיף לפתח עלווה נמוכה, מעוצה וקומפקטית, שתעמוד טוב יותר במשבי הרוח. זיהוי: רוחות חזקות מכות בצמחים העדינים.

פתרון

1. מחסום רוח: גדר במבוק או משטח עץ יעשו עבודה טובה בחסימת הרוחות. מקמו את המחסום במעלה כוון הרוח ועגנו אותו היטב למקום. שימו לב שמחסום הרוח לא מצל על הצמחים.
2. העברת המערכת: תוכלו להצמיד את המערכת למחסום רוח קיים, כמו קיר של בית או גדר חיה. שוב, שימו לב שלצמחים יש מספיק אור במקומם החדש.
3. החלפת כוסות השתילה: במידה והשתילים יוצאים ממקומם, תוכלו לרכוש קונוסי שתילה בעלי מגרעת הנתפסת על צינורות הPVC ומקבעת אותן למקומן. במידה ואתם משתמשים ברפסודות צפות יש להשתמש בכוסות רשת עגולות ולא בקונוסי שתילה חרוטיים, הנוטים לצאת מהקלקר.

טמפרטורת הסביבה היא מדד מאוד חשוב לגידול הצמח. בחורף הישראלי ברוב אזורי הארץ לא נתקל בימים מרובים של קור קיצוני שבו הצמחים עלולים להיפגע, אך עדיין חשוב שנדע מה ניתן לעשות על מנת לחמם את המערכת בכדי להקל את גדילתם התקינה של צמחי המערכת. צמחים ירוקים לדוגמת חסות, פטרוזיליה וכוסברה ישגשגו בטמפרטורת סביבה של כ-25 מעלות צלסיוס. צמחים פירותיים לדוגמת עגבניות ומלפפונים ישגשגו בטמפרטורה גבוהה יותר של 30-35 מעלות צלסיוס.

פתרון

1.חימום המים במיכל

אירועי ברד נקודתיים עשויים להיות קטלניים עבור השתילים שלכם. הנזק הפיזי לעלים ולגבעול, בשילוב המגע של הגבעול עם קרח יכול להשמיד יבול שלם. זיהוי: אחרי סופה, העלים פצועים ומחוררים.

פתרון

אם מתקרבת סופה תוכלו לפרוש יריעת רשת, ניילון או בד מעל השתילים. היריעה תספוג את המכה ותמנע את הנזק הפיזי לצמח. שימו לב שאתם מעגנים כראוי את היריעה לקרקע כנגד הרוחות, והקפידו להסיר אותה מיד אחרי שוך הסערה.

מיני ריזוקטוניה רבים נפוצים בעולם כאשר חשיבות רבה למין ריזוקטוניה סולני אשר פוגע בזרעים ובנבטים צעירים. מדובר בפטריות שוכנות קרקע.

מבין המינים השונים של פטרייה הריזוקטוניה, ישנה חשיבות רבה לריזוקטוניה סולני כשהיא מתנהגת כפטריית חולי נופל – פטרייה הפוגעת בזרעים ובנבטים צעירים. צמחי תבלין ממשפחת הסוככיים, השושניים והשפתניים הם הפונדקאים העיקריים הנפגעים מהמחלה. בשנים האחרונות אותר תבדיד של הפיטרייה התוקף גבעולי נענה בחיקי העלים. מבחינים בתפטיר לבן הגורם לתמותת הקומה התחתונה של עלוות הנענה בטרם מועד הקטיף.

פתרון

 

שורש

טמפרטורת הסביבה היא מדד מאוד חשוב לגידול הצמח. הקיץ הישראלי מתאפיין בטמפרטורה גבוהה כך שחשוב שנשים לב ונדע את ההשפעות של חום גבוה על המערכת ההידרופונית שלנו. צמחים ירוקים לדוגמת חסות, פטרוזיליה וכוסברה ישגשגו בטמפרטורת סביבה של כ-25 מעלות צלסיוס. צמחים פירותיים לדוגמת עגבניות ומלפפונים ישגשגו בטמפרטורה גבוהה יותר של 30-35 מעלות צלסיוס. מעל טמפרטורות אלו נגדיר את הסביבה כחמה מידי לגידול הצמחים ונפעל בהתאם על מנת לקרר כמה שנוכל את המערכת.

פתרון

1.הצללה, מומלץ להציב מעל הצמחים
2.מאוורר
3.הטמנת מיכל
4.קירור מים במיכל (קרח) איוורור, חיטוי

טמפרטורת הסביבה היא מדד מאוד חשוב לגידול הצמח. בחורף הישראלי ברוב אזורי הארץ לא נתקל בימים מרובים של קור קיצוני שבו הצמחים עלולים להיפגע, אך עדיין חשוב שנדע מה ניתן לעשות על מנת לחמם את המערכת בכדי להקל את גדילתם התקינה של צמחי המערכת. צמחים ירוקים לדוגמת חסות, פטרוזיליה וכוסברה ישגשגו בטמפרטורת סביבה של כ-25 מעלות צלסיוס. צמחים פירותיים לדוגמת עגבניות ומלפפונים ישגשגו בטמפרטורה גבוהה יותר של 30-35 מעלות צלסיוס.

פתרון

1.חימום המים במיכל

פירות

צמחים רבים זקוקים להאבקה כדי לשאת פרי. בירקות הדבר נכון במיוחד בצמחי מלפפון, קישוא, מלון, אבטיח, דלעת, דלורית, עגבניה, חציל, תירס, במיה. אם מערכת הגידול נמצאת בתוך הבית, למאביקים יהיה קשה להגיע לצמחים ותצטרכו להאביק ידנית. תפקיד החרקים המאביקים, ובראשם הדבורה, הוא להעביר את האבקנים מהפרח הזכרי לשחלות בפרח הנקבי ולאפשר את היווצרות הפרי. עם היעלמות הדבורים מהעולם אנו חווים יותר ויותר בעיות האבקה. זיהוי: הצמח בריא ופורח, אבל לא נושא פרי. פרחים שסיימו לפרוח מתייבשים ונושרים.

פתרון

תוכלו לנסות להאביק ידנית, ולעודד המצאות של מאביקים בסביבת המערכת.
1. משכו מאביקים: צמחים כמו בזיליקום, לוונדר, סלסלי כסף ושאר פרחים ימשכו מאביקים לסביבת הירקות. תוכלו להוסיף גם בית מלון לחרקים או אף לבנות כוורת ביתית.
2. במידה והצמחים גדלים בחממה או בית רשת, פתחו חלון דרכו יוכלו המאביקים להכנס. (שימו לב, גם חרקים מזיקים עשויים להכנס).
3. הפחיתו את השימוש בקוטלי חרקים: ריסוס נגד חרקים בגינה (כמו בריסוס נגד יתושים) עשוי לפגוע באוכלוסיית המאביקים.

לא כל צמח שפורח הוא צמח שהפריג (פרח לפני זמנו). לעתים מדובר בצמח שהגיע זמנו הטבעי לפרוח ולהוציא זרעים: לרוב הצמחים בטבע יש ארבעה שלבים במחזור חייהם – נביטה, צימוח, פריחה, וחנטה (הבשלת הפרי והזרעים). שלב הצימוח הוא השלב בו הצמח מפתח את רוב השורשים והעלווה שלו, שישמשו אותו בשלבים הבאים לפריחה ויצירה של זרעים איכותיים. אם בשלב הצימוח הצמח חווה עקה (סטרס), הצמח יעדיף “לנטוש את הספינה” – לקצר את שלב הצימוח ולהוציא זרעים כמה שיותר מוקדם. אסטרטגיה כזו משפרת את הסיכוי שלו להצליח להוציא זרעים בתנאים לא אופטימלים, על חשבון איכות וכמות הזרעים. זיהוי: הצמח עוד קטן וכבר מוציא עמוד פריחה. הצמח מפתח מרירות. נפוץ בגידולי עלים כמו חסה, תרד, בצל, בזיליקום וצמחים ממשפחת המצליבים.

פתרון

הפרגה לרוב קורית כשמגדלים צמחים מחוץ לעונה שלהם. אם חשוב לכם לצרוך גידולי עלים גם בקיץ, דאגו לתת להם תנאים יציבים ונוחים:
1. טמפרטורה: טמפרטורה מעל 26 מעלות צלזיוס ביום עשויה לעודד הפרגה.
2. אורך יום: במידה ואתם משתמשים בתאורה מלאכותית, קצרו את כמות שעות האור שהצמחים מקבלים. צמחים מסויימים מזהים את הזמן בשנה לפי אורך היום, ויצאו לפריחה כשהימים מתארכים.
3. זן הצמח: ישנם זנים, בעיקר של חסה, שעמידים יותר להפרגה. רכשו אותם.
4. גיזום פריחה: כדי לגרום לצמח להפנות יותר משאבים לצימוח העלים, תוכלו לנסות לגזום את עמוד הפריחה של צמח שהפריג. עם זאת עדיף לקטוף את הצמח כולו – ולשתול במקומו שתיל חדש.

ציפורים אוהבות לנשנש גידולי עלים כמו חסה ומצליבים, ולנקר בפירות של דלועים כמלפפון וקישוא. התופעה חזקה במיוחד בחודשי הקיץ כשהטבע יבש ואין ירק אחר בטבע. יש מגדלים שנהנים מנוכחות הציפורים בגינה ושמחים לחלוק, וחשוב לזכור שרוב הציפורים בארץ מוגנות ואסור לפגוע בהן.
זיהוי: העלים קרועים, מחוררים ותלושים בצורה לא אחידה, הפירות מנוקרים.

פתרון

במידה ויש נזק משמעותי ליבול, תוכלו לנסות את הפעולות הבאות:
1. כיסוי הגידולים: פרשו מעל הגידולים רשת סטנדרטית נגד ציפורים.
2. הרתעה: נוכחות אדם בשעות הפעילות שלהן (בוקר ואחר הצהריים) מרתיעה את הציפורים. תוכלו גם לתלות חפצים מנצנצים בקרבת המערבת כמו דיסקים וסרטים כסופים. יש לשנות את מקומם בתכיפות.
3. טיפול בעורבים: במקרה של עורבים, נהוגה שיטה של תליית גווית עורב במקום בולט באיזור הצמחים. לא אסתטי, אבל עובד.

זבוב הפירות הים תיכוני משתייך לסוג Ceratitis ממשפחת הפריזבוביים (Tephritidae). בישראל יש כ-85 מינים. הזבוב הינו חרק רב-פונדקאי הנמצא באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. גודלו של הזבוב הוא כ-5 מ”מ וצבעו חום צהבהב. לנקבת הזבוב יש צינורית הטלה אותה היא מחדירה לתוך הפרי ומטילה את ביציה. הרימות הבוקעות בתוך הפרי וניזונות ממנו יוצאות ממנו דרך חור ההטלה כאשר הן מגיעות לגודל של 1 מ”מ ונופלות לקרקע, שם הן מתחפרות באדמה עד אשר הן יגיחו מתוכה כבוגר. אורך חיי הזבוב יכול להגיע ל-6 חודשים, כשבמהלכם הנקבות יטילו מאות ביצים. מחזור חייהן משתנה בהתאם לאקלים ותנאי הסביבה, בקיץ דור אחד נמשך חודש. בחורף עקב פעילות מואטת דור נמשך שלושה חודשים. נזק הרימות מתאפיין מעבר לנזק המכני שבחדירתן לפרי בנזק משני של פעילותן בו וריקבון שמקורו בפתוגנים. זבוב פירות ים-תיכוני בוגר, ניזון מסוכר אשר מקורו בטל דבש וספיחי פירות, וחלבון אשר מקורו בצומח ובהפרשות בעלי חיים. פעילויות אלו של הזבוב פוגעות בצמח ועלולות לגרום לנשירת וריקבון הפרי ואובדן יבולים. שיא עונת הפעילות של הזבוב הוא מתחילת הבשלת הפירות עד לסוף עונת הקטיף.

פתרון

1.עטיפת הפירות בשקיות נייר או רשת. 2.כיסוי עצים שלמים ברשת הגנה. 3.מדבקות צהובות. 4.תכשירי פרומונים- מפתים את הזבוב ושם הוא נלכד בדבק או ברעל ונמנע מלהגיע לפרי.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

פיתיון מורעל בחומר הדברה. הדברה נעשית על ידי תליית ספוג טבול בחומר הדברה על העץ. סימשופר.

פתרון אלטרנטיבי

זכרים עקרים, עכבישים, מיני צרעות וציפורים.

טוטה אבסולוטה

עש הטוטה אבסולוטה משתייך לסדרת הפרפראים ולמשפחת העשבחניניים [Gelechiidae]. מכונה בעברית עש מנהרות העגבנייה. הפונדקאי העיקרי של העש הוא העגבנייה אולם יש לו עוד פונדקאים ממשפחת הסלוניים כדוגמת תפוח האדמה. ללא טיפול בהתאם יכול העש לגרום בעגבנייה נזק רב לכל איברי הצמח ובכל שלב של הצמיחה. הטוטה אבסולוטה מתרבה במהירות, מחזור חייה הכולל 4 שלבים מושלם בין 24 ל-38 ימים בהתאם לטמפרטורה. בימי החורף הקרים מחזור החיים יכול להתארך לכ-60 יום. פעילות העש אינה יכולה להתקיים מתחת לכ-9 מעלות ומעל ל-35 מעלות נראה תמותה רבה שלו. צבעו של העש הבוגר הוא חום אפרפר ואורכו כ-6 מ”מ. נקבת העש מטילה כ-250 ביצים עגולות שצבעם צהבהב, לרוב על העלווה. זחלים בצבע צהוב או ירוק באורך של כ-0.5 מ”מ אשר בוקעים מהביצה מתחילים לנבור בתוך שכבת האפידרמיס שבעלה וניזונים ממוהלו, בנוסף מגיעים לגבעולים ולפירות. עם שלבי ההתפתחות הזחל ישנה את צבעו לצהוב-חום בעל פס כהה בראשו ועד לצבע ורדרד שיכסה את גבו בשיא גודלו. לאחר מכן, שלב ההתגלמות עשוי להתרחש באדמה, על גבי העלה או בסביבות שונות, בשלב זה צבעם יהיה חום בהיר וגודלם 6 מ”מ לכל היותר. בעגבנייה הטוטה אבסולוטה מזיקה בכל שלבי ההתפתחות שלה לכל חלקי הצמח. ההידבקות שכיחה יותר בצמחים צעירים. הזחל נובר ויוצר מנהרות בעלה שפוגעות ביכולתו לבצע פוטוסינתזה, הוא מגיע לפירות ולגבעולים, הוא פוגע בקודקודי הצמיחה כך שהתפתחותו התקינה של הצמח נפגמת בנוסף לכך נבירתו בפרי מובילה להגברת הסיכויים למחלות וריקבון.

פתרון אלטרנטיבי

פשפש נזידיוקוריס N. tenuis הידוע כאויב טבעי יעיל ביותר של טוטה אבסולוטה. מלכודת הכוללת: א. צלחת פלסטיק עמוקה המוגבהת במרכזה. ב. פרומון למשיכת הזכרים

לבנין הכרוב

לבנין הכרוב (שם מדעי: Pieris brassicae) הוא פרפר ממשפחת הלבניניים. תפוצתו בארץ רחבה וניתן לראותו ברוב ימות השנה. צבע הפרפר לבן ומוטות כנפיו הם כ-55 מ”מ. בצידו התחתון של עלי הצמח נקבת הפרפר מטילה ביצים אליפטיות קטנות בצבע בהיר אשר יבקעו לאחר 4-8 ימים. זחל ירקרק בעל ראש כהה יבקע, שלב הזחל נמשך 2-3 שבועות שבמהלכן יש 4 דרגות התפתחות והוא יגיע בשיאו לאורך מירבי של 10-12 מ”מ. לאחר תקופת הגולם הנמשכת 10-7 ימים יגיח הבוגר בדמות עש אפור בעל שערות ארוכות בחלק האחורי של כנפיו. הפצתו היא על ידי תעופה ונשיאתו בזרמי אוויר ורוחות. לבנין הכרוב פוגע בצמחים ממשפחת המצליבים שעיקר פגיעתו בגידול כרוביים, חרדל ומצליבי עלים. הזחלים פוגעים בצמח בכך שהם ניזונים מרקמת העלה, מקדקודי צמיחה, מגבעולים ופרחים.

פתרון

שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון

בעיות צמיחה

זבובי תסיסה FUNGUS GNATS

מופע זבוב התסיסה מזכיר יותר יתוש מאשר זבוב. גודלו 2-3 ס”מ, בעל 6 רגליים דקיקות, זוג עיניים אדומות וצבע גופו שחור או חום. הם נמשכים לחום ולחות גבוהה, כמו שנמצא בחלקי צמח מרקיבים. הזבוב הבוגר לא מזיק לצמח אלא הזחל בלבד. נקבת הזבוב יכולה להטיל אפילו 300 ביצים בשבוע, באזורים לחים ורטובים, למשל בפירות רקובים או במצע הגידול. לאחר כ-4 ימים ייבקע הזחל מהביצה ובתקופתו עד לבוגר הוא ניזון מחומרים אורגניים שביניהם שורשי הצמח ובכך הוא פוגע ביכולתו של הצמח לספוח חומרי הזנה חשובים להתפתחותו ולגרום לפגיעה באיכותו, עיכוב בצמיחתו והצהבה. הזחל לרוב ימשך לייחורים וצמחים צעירים.

פתרון

1.תרסיס “יהלום” להדברת זחלים . 2.זיהוי ראשוני- גילוי פרטים בוגרים במדבקה הצהובה-חפירה באדמת השתילה וזיהוי תולעים קטנטנות ומבריקות. 3.זבובים אלה נמשכים לרקבונות ותסיסה ולכן נמנע מראש את התנאים להתפתחות רקבונות. 4.תכשיר בשם “טרייסר אולטרה”. 5.משטר השקיה- להשקות רק כשמצע הגידול יבש לחלוטין.

-מלכודת דבק צהובה -טרייסר אולטרה

טיפול כימי:

להדברת הבוגרים שמתעופפים נשתמש במדבקות צהובות באיזור הגידול.

פתרון אלטרנטיבי

Stratiolaelaps scimitus- טורף של שוכני קרקע.

זיהוי: צמחים חדשים שנשתלו ביומיים האחרונים מראים סימני נבילה (כמישה). תהליך השתילה טראומטי לשתילים הצעירים, והם עשויים להראות קשיי התאוששות לאחר השתילה ואף לא לשרוד את השתילה. במידה והצמח מראה סימני מצוקה, וודאו שהשורשים נוגעים במים, אין צורך ביותר מכמה מ”מ.

פתרון

1. השתדלו לשתול את השתילים בהקדם האפשרי, ולא יותר מיומיים אחרי הרכישה.
2. הקפידו לשמור את השתילים במקום מוצל והרטיבו את השורשים שלהם.
3. בזמן השתילה, שימו לב שלפחות חלק מהשורשים נוגעים במים. מנגד, שימו לב שמצע הגידול לא נוגע בצוואר השורש (בסיס הגבעול).
4. בקיץ הקפידו לשתול את השתילים בשעות קרירות. בעדיפות לאחר הצהריים, בחורף הימנעו משתילה לפני סופה רצינית.

רוב השתילים מוכנים להעתקה לאחר שבועים עד שלושה שבועות מרגע הזריעה. במידה והשתיל נשאר בתא השתילה שלו זמן רב מדי הוא יאט את הצימוח שלו ויתחיל להתנוון. שתיל כזה יתקשה לחזור לצמוח גם לאחר העברתו למצע מרווח. זיהוי: השתיל כמעט לא גדל ולעתים אף פורח למרות גודלו, גבעול השתיל מעוצה והעלווה שלו גדולה ביחס לבית השורשים, בעת הרכישה השורשים היו מעוצים ומילאו את התא שלהם עד אפס מקום, לעתים השתיל נקנה כשכבר יש עליו פירות.

פתרון

אין טעם להשקיע מאמץ בשתיל מנוון, העבירו אותו אחר כבוד לערימת הקומפוסט ורכשו שתיל חדש, עדיף ממשתלה המתמחה בשתילי ירקות. כך תזהו שתיל איכותי:
1. השורשים מסועפים ולבנים, ואפשר לראות ביניהם גושים של אדמה שחורה.
2. השתיל “שליף” – נשלף בקלות ממגש ההנבטה, ומחזיק היטב את אדמת השתילה שלו.
3. העלווה (העלים) של השתיל בריאה ונקייה ממחלות, כתמים, כרסומים וחרקים.
4. השתיל נמוך והגבעול עבה: במהלך ההנבטה הזרעים נשארים בחושך. אם לאחר הנביטה לא הוציאו אותם מיד לאור יתקבל שתיל מאורך ורזה שיתקשה להחזיק את עצמו בהמשך.
5. וודאו שיש תחלופת שתילים גבוהה במשתלה בה אתם רוכשים. העדיפו משתלות המתמחות בירקות.
6. תוכלו לנסות להנביט לבד את השתילים, ואף להנביט אותם ישירות בתוך המערכת.

לכל עונה הגידולים שמתאימים לה. גידולי קיץ מתמודדים נהדר עם חמסינים, יובש וקרינה גבוהה. לעומת זאת קשה להם להתמודד עם הקור, הרטיבות והקרינה החלשה של החורף. שתילה בעונה כזו לרוב תוביל לצמח חלש מאד שנתקף בקלות ע”י מזיקים. ככלל, בקיץ נגדל: עגבניה, עגבניית שרי, חציל, פלפל, מלון, מלפפון, אבטיח, קישוא, דלעת, שעועית, בזיליקום, חמנייה, תירס, במיה. בחורף נגדל: חסה, קייל, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרובית, קולרבי, תפוח אדמה, צנונית, צנון, גזר, לפת, מנגולד, סלק, סלק עלים, שומר, שמיר, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, עירית, בצל, שום.
שימו לב שיש להתאים גם את סוג מערכת הגידול לסוג הצמח. זיהוי: הצמח מפתח מגוון מחלות ומזיקים ומתקשה לגדול.

פתרון

למגדלים מתחילים מומלץ לגדל את גידולי העונה. אם חשוב לכם לצרוך עגבניות ומלפפונים בחורף תוכלו לנסות:
1. גידול בחממה: בחורף, הטמפרטורה הנמוכה והרטיבות מהגשם מקשים מאד על גידולי הקיץ. תוכלו לבנות חממה סביב המערכת שלכם כדי לתת להם תנאים מיטביים.
2. שימוש בקוטלי מזיקים: צמח שגדל מחוץ לעונה מתקשה יותר להגן על עצמו, וזקוק ליותר קוטלי מזיקים.
3. גידול Indoor: ע”י שימוש במערכת גידול פנים ביתית, יש לכם שליטה טובה יותר על תנאי הגידול ותוכלו לגדל מה שתרצו לאורך כל השנה. מערכת כזו זקוקה לתאורה מלאכותית, בקרת טמפרטורה ואוורור.

לכל עונה הגידולים שמתאימים לה. גידולי חורף מתמודדים נהדר עם קור, רטיבות גבוהה וקרינה נמוכה. לעומת זאת קשה להם להתמודד עם החום והקרינה של הקיץ. שתילה בעונה כזו לרוב תוביל לצמח חלש מאד שנתקף בקלות ע”י מזיקים, ויוצא להפרגה (פריחה מוקדמת). ככלל, בקיץ נגדל: עגבניה, עגבניית שרי, חציל, פלפל, מלון, מלפפון, אבטיח, קישוא, דלעת, שעועית, בזיליקום, חמנייה, תירס, במיה. בחורף נגדל: חסה, קייל, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרובית, קולרבי, תפוח אדמה, צנונית, צנון, גזר, לפת, מנגולד, סלק, סלק עלים, שומר, שמיר, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, עירית, בצל, שום.
שימו לב שיש להתאים גם את סוג מערכת הגידול לסוג הצמח. זיהוי: הצמח נראה כמוש ועייף, הצמח מפריג (יוצא לפריחה מוקדמת).

פתרון

למגדלים מתחילים מומלץ לגדל את גידולי העונה. לא כל גידול חורף אפשר לגדל בגיץ אם חשוב לכם לצרוך חסה ופטרוזיליה גם בקיץ תוכלו לנסות:
1. הורדת הטמפרטורה.
2. הצללה: ע”י שימוש ברשת צל 30%, תוכלו לשפר את התנאים של גידולי החורף הרגישים שלכם.
3. גידול Indoor: ע”י שימוש במערכת גידול פנים ביתית, יש לכם שליטה טובה יותר על תנאי הגידול ותוכלו לגדל מה שתרצו לאורך כל השנה. מערכת כזו זקוקה לתאורה מלאכותית, בקרת טמפרטורה ואוורור.
4. שימוש בזנים לקיץ: לחלק מגידולי החורף קיימים זנים המתאימים גם לקיץ, תוכלו לחפש ולרכוש אותם.
5. מניעת הפרגה: אחת הבעיות העיקריות בגידול צמחי חורף בקיץ היא הפרגה.