על סוכריות גומי וגידול ירקות במערכת

וידוי קטן (טוב, אולי לא כזה קטן): אני אדם של סוכריות גומי ושוקולד הרבה לפני שאני אדם של ירקות (החברים במשרד – תעמידו פני מופתעים).
כמה המצב גרוע?
עד לא מזמן, המפגש היחיד שלי עם סלק היה בארוחות חג אצל אמא שלי,
שם הייתי מעבירה אותו בשקט לצלחת של אחותי הגדולה.
פלפל אדום? התחלתי לאכול רק אחרי החתונה (תודה, בעלי היקר).
פטרוזיליה? חשבתי שהגבעול הוא החלק החשוב והעלים הם סתם קישוט מיותר
כזה גרוע (אמיתי לגמרי…)

אבל אז, כמו בכל סיפור טוב של התבגרות משהו השתנה.
לאט לאט התחלתי לגדל יותר ירקות בבית וככל שגידלתי יותר – אכלתי יותר ויותר מגוון.
ואז הגיעה המערכת ההדרופונית וכללי המשחק שודרגו.

מכירים את הרגע הזה במשתלה? אתם מגיעים בתכנון מדויק לקנות שלושה סטארטרים של חסה, ופתאום מוצאים את עצמכם יוצאים עם עגלה מלאה בשתילים צבעוניים ,
כי הם יפים… כי זה היה זול.. כי בטוח כמה מהרגילים יבלו ואצטרך תוספת… וכי כזה לא גידלתי עדיין..
זו אני, כל פעם מחדש. “אה, זה סגול! חייבת.” “וואו, תראו איך העלים האלה מסולסלים!” ו”רגע, יש דבר כזה, ריבס? ואוו… (אגב יש וגידלתי והוא מדהים).

ואז מגיע הרגע האמת – הקציר. עומדים מול פריחה מדהימה של ירקות שמעולם לא תכננתם לאכול,
וכאן יש שתי אפשרויות:

אפשרות א’:
להיות חברה טובה – מחלקים לחברים, לשכנים, לעמיתים לעבודה. כולם בטוחים שגידלתם במיוחד בשבילם (אל תגלו להם את האמת, בבקשה. יש לי מוניטין לשמור עליו).

אפשרות ב’:
להכריז על עצמכם כאנשים מתקדמים ובריאים ולהתחיל לאהוב את זה.
הרי השקעתם בזה כל כך הרבה זמן. וכך מצאתי את עצמי לא רק אוכלת, אלא ממש נהנית מסוגי חסה שלא ידעתי שקיימים, קייל, מנגולד, גרגר הנחלים, קולרבי וכן – אפילו סלק. מי היה מאמין? (טיפ קטן – כל ירק בחביתה הופך להצלחה.. כל ירק חוץ מאחד – כרובית.).

וזה הזמן לוידוי נוסף, לא מצליחה להתחבר אליה. היא ואני – לא נועדנו להיות יחד.
אם להיות כנה, קניתי אותה רק כי לא היה במשתלה מבחר והיו לי מקומות שתילה למלא.
אז אני הולכת לחפש מתכונים לכרובית ללא טעם של כרובית
ובינתיים הטיפ שלי אליכם: אל תפחדו לקנות כל שתיל שתופס לכם את העין במשתלה. במקרה הגרוע? תהפכו לאדם הכי פופולרי במשרד עם מתנות ירוקות לחברים.
במקרה הטוב? תגלו שאתם פתאום מוצאים את עצמכם מכינים סלט רוקט בחצות הלילה ואוהבים את זה.

נ.ב. סוכריות גומי ושוקולד עדיין קיימים בזמינות גבוהה.. במגירה במשרד.. בבית אני מעדיפה לנשנש חסה
בתמונות – קצת יותר מידי כרוביות שגדלו החורף במערכת.. מזל שיש לי הרבה חברים..
נ.ב 2 – שלא ישתמע שאני מתלוננת.. ממש אוהבת את זה… מקווה שמתי שהוא היא ואני עוד נמצא שפה משותפת.. אני אופטימית..