איך לזרוע נכון: המדריך להידרופוניסט הדרומי (אבל לא רק)

להיות הידרופוניסט בדרום הארץ זה לא תמיד פשוט.
הבסיס לכל גידול הידרופוני מוצלח מתחיל בשתילים טובים, מה שנקרא “סטרטרים”.
אבל בדרום… טוב, פשוט אין כאלה.
כמעט.

זה לא שאין משתלות באזור – יש, בהחלט. אבל ברובן:

או שאין סטרטרים בכלל

או שהעלות שלהם כל כך גבוהה שלפעמים היא מגיעה ליותר מ-3 ₪ ליחידה בודדת (לשם השוואה, בצפון ניתן לקנות 3 סטרטרים בשקל אחד, ובאזור רחובות מחיר ממוצע הוא כ-75 אגורות ליחידה, נכון לכתיבת שורות אלו)

או שהסטרטרים שנמצאים במשתלה נראים כאילו הם יושבים שם מיום פתיחת המקום – עייפים, מלאים בשורשים כך שקשה לנתק אותם מהמגש וממש לא מזמינים לשתילה.

ושלא אתחיל לדבר על המגוון…  

אז מה בכל זאת עושים הידרופוניסטים בדרום כמוני? יש לנו 4 אפשרויות עיקריות:

1. למצוא חבר טוב מהמרכז שגם הוא הידרופוניסט כמוך, שישמח לקנות לך כמה סטרטרים טובים על הדרך
2. להזמין במשלוח – יקררררר, אבל לפחות אפשר לבחור מגוון כולל שתילי מורשת.
3. לנסוע בעצמך למרכז – הנה הזדמנות מושלמת לבקר את הדודה שלא ראית שנים. הרי לא תיסעו עד המרכז רק בשביל כמה סטרטרים, נכון?
4. להתחיל לגדל לבד

האמת? אני משלבת בין 1,3 ו4 (הרבה מקומות שתילה ויש לי מזל שיש לי חברים טובים), אבל היום אתמקד באפשרות הרביעית, שלדעתי גם מספקת הכי הרבה גאווה וכיף: לגדל סטרטרים לבד, מהזרע עד השתיל, ועד למערכת ההידרופונית.

איך זורעים נכון ומצליחים לגדל סטרטרים איכותיים לבד?
חשוב לדעת לעשות את זה נכון – זה הבסיס לירק המדהים שגדל לנו במערכת בהמשך והרבה נופלים כאן

אז הנה כמה טיפים חשובים שיעזרו לכם להצליח:
לצורך השתילה יש צורך בתבנית מתאימה – ניתן לרכוש אותה מהמשתלה או לבקש מחבר חקלאי.

1.  בחירת מצע השתילה המתאים

מומלץ להשתמש בקוביות צמר סלעים, קוקוס דחוס או אדמת שתילה (אני משתמשת באדמת שתילה) . הקפידו שהמצע יהיה סטרילי ונקי כדי למנוע מחלות בשלב הנביטה.
טיפ נוסף: אם אתם משתמשים בצמר סלעים, השרו אותו במים נקיים למשך 30 דקות לפני השימוש .

• השריה מוקדמת של הזרעים

השרו את הזרעים במים (והמדהדין משתמשים בתמיסה מדוללת של מי חמצן 3%) למשך 6-12 שעות, תלוי בסוג הזרע. השריה נכונה משפרת את אחוזי הנביטה ומקצרת משמעותית את זמן הנביטה. זרעים קטנים כמו חסה וכוסברה מספיקה להם השריה קצרה, בעוד שזרעים גדולים יותר כמו מלפפון או עגבנייה יתרמו מהשריה ארוכה יותר.

• שמירה על לחות וטמפרטורה אופטימליים

בשלב הנביטה הקפידו על לחות גבוהה (70-90%) וטמפרטורה יציבה של 22-28 מעלות. הדרך הכי פשוטה להגיע לזה היא לעטוף את מגשי הנביטה בשקית ניילון שקופה.
בדקו מדי יום ואווררו את המתחם למניעת עובש.

• השקיה עדינה ומדויקת

המצע צריך להיות לח, אך בשום אופן לא מוצף. לחות עודפת היא האויב הגדול של שתילים צעירים ומובילה לריקבון ולמחלות פטרייתיות. השקיה עדינה באמצעות שפריצר ידני היא האידיאלית בשלב זה, רצוי פעמיים ביום בקיץ הדרומי החם אופציה נוספת טובה לא פחות – הטבלה של המגש במגש גדול עם מים כך שהאדמה תירטב.

•  חשיפה הדרגתית לאור השמש – חשוב במיוחד!

ברגע שהזרעים מתחילים לנבוט ומופיעים העלים הראשונים, הוציאו אותם לשמש. בדרום הארץ אור השמש הטבעי עשוי להיות חזק מדי לשתילים צעירים, לכן בשבוע הראשון מומלץ להציב אותם באזור מואר אך לא תחת שמש ישירה. תאורה נכונה תמנע “התארכות יתר” של השתילים ותיצור שתילים חסונים עם גבעול יציב.

•  דישון מדורג ומותאם

בשבוע הראשון הנבטים אינם זקוקים לדשן כלל ויכולים להסתפק במים נקיים. מהשבוע השני ניתן להתחיל בדישון עדין במיוחד (רבע מהריכוז הרגיל למערכת הידרופונית, כלומר EC של 400 -600 EC לא מעבר… לאט לאט… ). בשבוע השלישי ניתן להעלות ל-50% מהריכוז הרגיל. דישון מדורג כזה מאפשר לשתילים להתחזק בהדרגה מבלי “לשרוף” אותם.

• מתי באמת מוכנים להעברה?

השתילים מוכנים לעבור למערכת ההידרופונית כאשר:

• השורשים יוצאים בבירור מתחתית הסטרטר (לפחות 2-3 ס”מ)
• לשתיל יש לפחות 2-3 זוגות עלים אמיתיים (לא עלי נביטה)
• הגבעול יציב ולא דק מדי
• השתיל נראה בריא וללא סימני מחלה או חוסרים

בתנאים אופטימליים, שתילי עלים (חסה, בזיליקום, רוקט) יהיו מוכנים תוך 2-3 שבועות, בעוד שירקות פרי (עגבניות, פלפלים) עשויים להיות מוכנים רק לאחר 3-4 שבועות.

טיפ קטן לפני העברה למערכת

יומיים-שלושה לפני ההעברה למערכת, – הפחיתו בהדרגה את הלחות סביב השתילים וחשפו אותם לתנאי הסביבה שבהם תפעל המערכת ההידרופונית. דאגו שהמצע יהיה יבש יחסית כשאתם שולפים את הסטרטר מהמגש שתילה. (ככה השורשים יצאו שלמים, באדמה רטובה יותר קשה לשלוף אותו).

לסיכום

לגדל סטרטרים לבד זה לא רק פתרון למצוקה שלנו כאן באזור – זו גם דרך להתחבר לגידול שלך מההתחלה ועד הסוף, ולהכיר טוב יותר את מה שאתה מגדל .

בנוסף, כשאתם מגדלים מזרעים, אתם יכולים לבחור בדיוק אילו זנים לגדל, כולל זנים מיוחדים שזה תמיד כיף (הזכרתי כבר את הירק פקוס לאחרונה?).

ואין תחושה טובה יותר מלראות את הצמח גדל ולהגיד בגאווה: “את זה אני גידלתי – מהזרע ועד הצלחת!”

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות.