חממה לימודית על הגג ומרכז לחקלאות עירונית: שני מרחבי למידה שהקמנו

תחשבו על כיתה בלי קירות. כיתה שגדלה ומשתנה יחד עם התלמידים. בכל פעם שעולים אליה יש התרגשות: משהו צמח, ניסוי התקדם, משהו חדש מחכה להתגלות. היציאה מארבעת הקירות והמפגש עם האוויר, הצמחים והעשייה פותחים גם את הסקרנות.

זה מה שאנחנו בליבינגרין בונים בבתי ספר: מרחבי למידה חקלאיים שמחברים בין ידע, עשייה, סביבה וקהילה. הנה שני פרויקטים שהקמנו לאחרונה, כל אחד בדרך אחרת.

בית חינוך ראשונים, אבן יהודה – גג חינוכי בבית ספר יסודי

בבית ספר יסודי בעיר, שטח אדמה פנוי הוא דבר נדיר. בראשונים בחרנו להסתכל למעלה: על גג בית הספר הקמנו מרחב למידה חי, שהפך שטח שלא שימש לדבר לכיתה ירוקה.

הפרויקט נולד בהובלת מחלקת החינוך במועצה ובית הספר. פגשנו מועצה קשובה, עם תפיסה חדשנית ונכונות לתת מקום לרעיונות חדשים בחינוך. עוד לפני שבחרנו מערכות, ישבנו סביב שולחן אחד עם הנהלת בית הספר, נציגי ההורים והמורה המובילה, ובדקנו מה צריכים המורים ומה מתאים לכל שכבת גיל. השאלה שהובילה אותנו הייתה: איך באמת ילמדו כאן ביום-יום?

מה יש על הגג

• מתחם גידול באדמה – להכיר את החקלאות המסורתית.
• מערכות הידרופוניות – גידול במים, בלי אדמה.
• חממה טכנולוגית – מקום מוגן לגידול ולחקר לאורך השנה.
• כיתת חוץ – לימוד באוויר הפתוח, בתוך המרחב הירוק.
• כיתת גפנים – פינה מוצלת שהתלמידים מלווים משנה לשנה.
• מטבח חוץ – להכין משהו מהתוצרת שגידלו בעצמם.

החיבור בין כל אלה מאפשר לתלמידים לעבור תהליך שלם: לזרוע, לטפל, לחקור, לקטוף ולבשל. בדרך, שאלות על מזון, תזונה, חיסכון במים ואחריות סביבתית הופכות לחלק מהחוויה.

למידה שמתחילה משאלה פשוטה

למה הצמח הזה גדל טוב יותר מהצמח שלידו? כדי לבדוק, התלמידים מתבוננים, מציעים הסבר, מתכננים ניסוי, מודדים ומשווים נתונים. כך נפגשים מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – STEM – בתוך עשייה אמיתית. וכשהתלמידים מובילים תהליך לאורך זמן, משאלה ועד הצגת מסקנות, זו למידה מבוססת פרויקטים (PBL).

צמיחה רגשית וחברתית

העשייה מאפשרת לחוזקות שונות להתגלות: ילד שיודע להרכיב, ילדה ששמה לב לפרטים, מישהו שמגלה שהוא יודע להוביל ולעזור לאחרים. הטיפול במשהו חי דורש סבלנות והתמדה. לפעמים לא מצליחים, וצריך להבין למה ולנסות שוב. וכשמגיעים לקטיף אחרי שבועות של טיפול, נוצרת תחושה שקשה להחליף: אני תרמתי. אני מסוגל.

הגג הוא גם מקום מפגש עם הקהילה – מארחים בו הורים, מציגים עבודות חקר וחולקים את התוצרת.

כפר הנוער דוד רזיאל, הרצליה – מרכז לחקלאות עירונית שהתלמידים מדריכים בו

בכפר הנוער דוד רזיאל היינו שותפים בפיתוח שני תחומים במשק: המרכז לחקלאות עירונית, שתכננו והקמנו יחד עם צוות הכפר, וענף החקלאות הימית, שבו בנינו את חממת גידול האצות.

מרכז חברתי שמחבר את התלמידים לקהילה

המרכז לחקלאות עירונית הוא מרכז לימודי ותיירותי. תלמידים מבתי ספר אחרים מגיעים אליו כדי ללמוד איך מגדלים מזון בתוך העיר – ומי שמדריכים אותם הם תלמידי הכפר עצמם.

הם לומדים את המערכות, עובדים איתן, ואז מעבירים את הידע הלאה. תלמיד שמסביר לתלמיד אחר איך מגדלים צמח בלי אדמה צריך להבין לעומק, לענות על שאלות ולהוביל קבוצה. כך התלמידים הופכים לסוכני שינוי, שמשפיעים גם מחוץ לבית הספר שלהם.

מה יש במרכז

המרכז בנוי כמסע בין הדרכים שבהן גידלנו מזון בעבר לבין האפשרויות שהטכנולוגיה פותחת היום:

• כיתת לימוד בתוך כיפה גיאודזית
• בוסתן עצי פרי ומתחם חקלאות היסטורית
• מערכות הידרופוניות ואקוופוניות
• מחזור מים וקומפוסטרים

את המרכז תכננו יחד עם מנהל הכפר, מנהל המשק והמורים המובילים. חשבנו על כל תחנה ועל חוויית הביקור, ובנינו מרחב שהתלמידים יכולים להדריך בו בעצמם.

חממת אצות ובית ספר חוקר

בענף החקלאות הימית מגדלים דגים, אצות וצמחי מים, ושם הקמנו את חממת גידול האצות. בחממה התלמידים לוקחים שאלה שמסקרנת אותם והופכים אותה לניסוי: בודקים איך האור משפיע על הגידול, משנים תנאים, מודדים ומשווים תוצאות.

העשייה הזו מתחברת למגמה החדשה בכפר ולשילוב אגרוטק, חקלאות מדייקת ו-STEM. התלמידים אוספים נתונים ומקבלים החלטות, ומכאן אפשר להתקדם גם לשילוב כלי AI לזיהוי דפוסים ולחשיבה על כיווני מחקר חדשים.

פרויקט מפתח – מהתכנון ועד השילוט

במרכז הזה עשינו הכול: תכנון משותף, עבודות תשתית, חשמל ומים, הקמת המבנים והתקנת המערכות, ועד עיצוב הלוגו והשילוט. פרויקט שלם, עם מחשבה על האופן שבו המקום יעבוד ביום-יום.

“תוכנית הלימוד התפתחה לכדי מגמה משמעותית בבית הספר. שיעורי הלימוד מעשרים את עולמם של התלמידים במגוון מעגלי החיים שלהם, הן במסגרת הבית ספרית והן בשעות שלאחר מכן.”
נעם טבת, מנהל המשק, כפר הנוער דוד רזיאל

יותר מחממה – מרחב שצומח עם התלמידים

עבורנו, חממה לימודית היא הרבה יותר ממקום שבו צמחים גדלים. היא מרחב שמפתח סקרנות, אחריות, חשיבה עצמאית וחיבור לאדמה ולמזון. היא מתאימה ללמידת חקר, ללמידה חוץ-כיתתית ולחיבור בין מקצועות, ונותנת לכל תלמיד מקום להצליח.

אנחנו חברה של אנשי חינוך וביולוגים, עם מטרה אחת: לקדם חינוך ומרחבי למידה בתחומי החקלאות, הסביבה והקיימות. אנחנו מביאים גם את החשיבה הפדגוגית וגם את היכולת הקבלנית להוציא את הרעיונות לפועל. השותפות לא נגמרת בהקמה – אנחנו מלווים את צוותי ההוראה, מעבירים מערכי שיעור וכלים לעבודה במרחב, ויש לנו תוכניות מאושרות גפ”ן, עם מורים ומדריכים מטעמנו שמגיעים לבית הספר.

רוצים לראות עוד? הנה החממה הלימודית שהקמנו בגבעת חביבה, ומדריך מפורט על איך מתכננים חממה לבית ספר.

שאלות נפוצות

אפשר להקים חממה לימודית בבית ספר בלי שטח אדמה?
כן. בבית חינוך ראשונים באבן יהודה כל המרחב נמצא על הגג. מערכות הידרופוניות לא צריכות אדמה, ולכן מתאימות גם לגגות ולחצרות מרוצפות.

מה ההבדל בין חממה לימודית לגינה בית ספרית?
חממה לימודית מאפשרת לגדל ולחקור לאורך כל השנה, ומשלבת טכנולוגיות כמו הידרופוניקה ואקוופוניקה. כך היא הופכת למעבדה חיה ל-STEM וללמידת חקר.

האם יש תוכניות בגפ”ן?
כן. יש לנו תוכניות מאושרות גפ”ן, עם מורים ומדריכים מטעמנו שמעבירים את מערכי השיעור בבית הספר.

לאילו גילאים זה מתאים?
לכל הגילאים – מחממות לגיל הרך, דרך בית הספר היסודי ועד כפרי נוער ומגמות בתיכון.

מה קורה אחרי ההקמה?
אנחנו ממשיכים ללוות את הצוות עם מערכי שיעור, הדרכה וכלים, כדי שהמרחב יהיה חלק מהחיים בבית הספר לאורך כל השנה.

מנהלות ומנהלים שרוצים להוביל חדשנות ושינוי בבית הספר? בואו נדבר. נחשוב יחד מה מתאים לתלמידים ולצוות שלכם, ונלווה אתכם מהרעיון והתכנון הפדגוגי ועד להקמה וללמידה בשטח. לפרטים על חממות לימודיות לבתי ספר ←