כשהירקות פורחים

בגידול הידרופוני תמיד יש את ההתלבטות הזו: מצד אחד, אני מחפשת את הירק המושלם – טרי בצורה שאין דומה לה. עם טעם מודגש של ירק שהרגע נקטף (יש מחקרים שאומרים שאנשים לא מצליחים להבדיל –  ואולי זה נכון, אבל אני מאמינה שמי שמגדל יצליח.)
מצד שני, יש קסם מיוחד ברגע שבו הצמח מתעלה מעבר לתכנון המקורי ומתחיל את המסע לדור הבא.

כשהירקות פורחים לנו בעיניים

אחד הדברים שקורים כשמגדלים ירקות בהידרופוניקה – הירקות בשלב מסוים מתחילים לגבוה, החסה נעשית מרה יותר, הכרוב פשוט מתבקע.
זה קורה כשהירק מתבגר או כשהעונה מתחלפת והירק מרגיש שהוא צריך להזדרז…
אז אם הירק שהבאתם מהמשתלה פורח תוך שבוע – אם לא היה מזג אוויר קיצוני (כמו חום קיצוני כששתלתם חסה). סיכוי סביר שהסטארטר שהה במשתלה תקופה…

ואז הם פורחים…

לפעמים זה קורה אצלי כי אני פשוט לא שמה לב מספיק ולא קוטפת את הירק בזמן.
תכלס, עם ילדים, עבודה וכל מה שרץ בחיים – קל לשכוח שהחסה הזאת שמה כבר חודשיים (אני אפילו לא תמיד קוטפת אותה, כי הרבה יותר מהיר לי לקחת ירק מהמקרר).

ולפעמים – אני משאירה בכוונה.
מעולם לא ראיתי לפני סלרי פורח ורציתי לדעת איך זה נראה. אז השארתי אותו לגדול במערכת, רק בשביל הסקרנות.

לאסוף או לא לאסוף – זו השאלה

ואז צצה הדילמה – האם לתת לצמח לסגור מעגל ולהפיק זרעים, או להוציא אותו מהמערכת ברגע שהוא מתחיל להזדקן?

למה כן לאסוף זרעים:

• חיסכון משמעותי – העלויות של זרעים פשוט לא הגיוניות לדעתי, לפחות לא בכמות קטנה. לאחרונה רכשתי 10 זרעים של עגבנייה ב-10 ₪, כשכל צמח יכול להפיק מאות זרעים ואלפי זרעים (בזיליקום למשל – אם נותנים לו לגדול כמו שצריך – מפיק כמות זרעים רצינית ביותר.. לא סתם יש אנשים מדהימים בקבוצות הפייסבוק שמסכימים לחלוק ומבקשים רק מעטפה מבויילת).
• עם קצת סבלנות אפשר לגדל נבטים בריאים מהזרעים שאספנו.
• אמנם לא תמיד הצמחים יהיו זהים לצמח המקורי (במיוחד בזנים מוכלאים), אבל זה לגמרי בסדר מבחינתי אני כאן בשביל הטעם והטריות.

למה לא לאסוף זרעים:

• כשהצמח מתבגר הוא נחלש ומושך יותר חרקים אל המערכת.
• השורשים שלו תופסים יותר מקום ונרקבים מהר יותר. פעם השארתי חסה לזרעים והיא הצליחה לסתום מערכת של 4 צול !

מופע הפריחה:

הפריחה של כל ירק היא ייחודית:

• בצל – הגבעול נעשה עבה הרבה יותר, ובקצה צומח מקבץ פרחים בצורה עגולה, אחד הפרחים האהובים עלי באופן אישי.
• ברוקולי – מה שאנחנו אוכלים הם למעשה ניצני פרחים, כשהם פורחים, הם הופכים לאוסף פרחים צהובים קטנים שמתחילים לגבוה והופכים בהמשך לתרמילי זרעים.
• חסה – מאבדת את מבנה העלים המוכר והופכת לצמח גבוה עם פרחים קטנים.
• כרוב – יוצא עמוד פריחה מרשים מתוך הכרוב (שלצערי לא צילמתי… מי שרצה לדמיין – האוסוציאציה שלי היתה כשראיתי אותו – עוגיפלצת – הכרוב ממש מתבקע. אגב זה סימן מעולה לזה שהוא מתחיל לפרוח – זה הזמן לקטוף אותו).

בכל מקרה – אם הירק מתחיל להתכונן להוצאת דור ההמשך – אל דאגה, עדיין אפשר לקטוף ולהכין סלט או מרק.
יש בו לא מעט ערכים תזונתיים, ובסלט לא מורגשת שום מרירות.

זרעים של מחשבה

כשאני מתבוננת בפריחת הירקות במערכת ההידרופונית, אני נזכרת שגם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ושליטה בתנאי גידול, הצמחים עדיין מצייתים לקוד הגנטי העתיק שלהם. הם מזכירים לי את מעגל החיים – מזרע לצמח, חזרה לזרע. כמו בשיעורי הטבע של ילדותנו כשהראו לנו איך פרפר נולד…

אז בפעם הבאה שתראו את החסה שלכם מתחילה לגבוה או את הברוקולי פורח בצהוב,
אולי תשקלו להשאיר אותם עוד קצת. לפעמים, היופי האמיתי של הגידול ההידרופוני נמצא מעבר לצלחת.

מצרפת תמונות של פריחות מהמערכות ההידרופוניות שלנו לאורך השנתיים האחרונות.
מצליחים לזהות את כולם?

שבוע טוב ובשורות טובות!