×
סביבות מבוקרות, כגון חממות, מספקות תנאים מועדפים להימצאות מזיקים, אך במקביל ההפרדה הפיזית מהסביבה שיוצרת החממה מאפשרת שימוש יעיל בהדברה ביולוגית.
תנאי הסביבה (טמפרטורה, לחות) משפיעים על ההתפשטות של מזיקים שונים. ניהול מזיקים קל יותר באיזורים ממוזגים או יבשים מאשר באיזורים טרופיים, בהם שכיחות המזיקים גבוהה ומקשה על השימוש בהדברה ביולוגית.
במערכת אקוופונית ישנם באופן טבעי מינים שונים של מיקרואורגניזמים, חרקים קטנים ועכבישים, אך מזיקים כגון: כנימת עש הטבק , טריפסים, כנימות עלים, אקרית הקורים, זבוב המנהרות או עש הכרוב אינם רצויים. בגידולי שדה נהוג להשתמש בחומרי הדברה כימיים נגד המזיקים. שיטה זו אינה אפשרית בגידול אקוופוני מאחר שחומרי ההדברה הכימיים קטלניים לדגים ולמיקרואורגניזמים המועילים שבמערכת. על כן יש צורך בהדברה ירוקה במערכת אקוופוניקה.
גישה מוצלחת לניהול המזיקים הינה גישה המשלבת אמצעים מכניים\פיזיים, חומרי הדברה אקולוגיים והדברה ביולוגית באמצעות חרקים מועילים.
1. אמצעיים פיזיים ומכנים
2. חומרי הדברה אקולוגיים
3. הדברה ביולוגית
טיפול מניעתי הינו אחד מאבני היסוד לטיפול מוצלח במזיקים במערכת אקוופונית. ניטור שגרתי של המערכת חיוני על מנת לאפיין מזיקים טרם הדבקתם את כלל הצמחים. בהמשך מפורטות מספר שיטות פשוטות וזולות למניעת הידבקות במזיקים (שיטות אלו נפוצות אף בחקלאות קונבנציונאלית, אך הם יתאימו גם למערכת אקוופונית קטנה עד בינונית) .
רשתות: סוג הרשת הנדרש משתנה על פי סוג המזיק אותו נרצה להרחיק מהגידולים שלנו. רישות שטח הגידול לא משמיד באופן מוחלט את המזיקים אלא רק מרחיק את רובם. רצוי להתקין את הרשתות לפני הופעת מזיקים ולהקפיד על מניעת כניסתם של המזיקים לשטח המוגן.
מזיק גודל עין
טריפסים 0.15
כנימות 0.35
זבוב המנהרות 0.8
מחסומים פיזיים: דרך פשוטה למנוע הדבקה היא לייצר מחסום פיזי על רגלי האדניות ההידרופוניות: מריחת גריז מסביב לרגלי האדנית ההידרופונית ובחלקן התחתון תמנע מזחלים, נמלים ותולעים לטפס במעלה הרגליים. טריק נוסף להרחקת נמלים הוא כריכת פס של חוט נחושת סביב רגלי האדנית.
בדיקה והסרה ידנית של מזיקים: ישים יותר במערכות ביתיות. מזיקים גדולים וזחלים יכולים אף לשמש כמזון לדגים.
מלכודות: מלכודות דבק הממוקמות מעט מעל הצמחים יכולות לשמש כאמצעי הגנה יעיל בסביבות מוגנות (כגון חממה). מלכודות דבק יעילות פחות בסביבות פתוחות מאחר שחרקים חדשים יכולים לחדור לסביבה בקלות. מעקב אחר סוג המזיק שנתפס במלכודת יכול לסייע בבחירת הצעדים המתאימים לטיפול נוסף במזיקים. מלכודת יעילה נוספת הינה מלכודת מבוססת פורמונים. מלכודת זו מושכת את הזכר של מינים מסויימים ובכך מפחיתה את הרבייה באזור הנגוע.
תנאים סביבתיים: בסביבה מבוקרת, כגון חממה, ניתן בקלות לספק לצמח תנאי גידול אופטימליים מבחינת אור, טמפרטורה ולחות ובו בזמן לייצר תנאים תת מיטיביים עבור המזיקים. כך למשל, אקריות סולדות מלחות גבוהה ולכן ניתן לתזמן פתיחת מתזים מספר פעמים ביום.
דישון: עודף חנקן גורם לצמח להיות בשרני יותר ועל כן פגיע יותר לתקיפת מזיקים. איזון של הנוטריינטים במערכת באמצעות יחס הזנה נכון יביא לגידול צמחים אשר עמידים יותר בפני התקפות מזיקים.
ריווח: נטיעה צפופה או גיזום לקוי עלולים להגביר את התחרות על האור אשר הופכת את הצמח ליותר בשרני ועל כן יותר פגיע לתקיפת מזיקים (בדומה למתואר בפסקה הקודמת). יש לוודא אוורור יעיל וחדירות אור מתחת לחופת הצמחים. גידול של צמחים אוהבי צל מתחת לצמחים אוהבי שמש יביא לניצול מקסמילי של מקום, למזעור התחרות על האור וגידולם של צמחים עמידים בפני התקפות מזיקים.
תברואה: יש להרחיק את כל הפסולת הצמחית (כולל שורשים) בסיום כל קציר על מנת להקטין את שכיחותם של מזיקים ומחלות בסביבת המערכת. יש להסיר ולהרחיק באופן קבוע עלים מתים וענפים נגועים. במערכות שנמצאות בסביבה פתוחה, ללא רישות, רצוי להסיר את כל העשבייה מסביבת המערכת האקוופונית על מנת להפחית נוכחות מזיקים. יש להרחיק ככל האפשר צמחים חולים וערמות קומפוסט מסביבת המערכת על מנת למנוע זיהום.
צמחי אינדיקטור וצמחי מלכודת: ישנם מיני צמחים (מלפפון וקטניות למשל) אשר רגישים מאוד למזיקים. צמחים אלו יכולים לשמש כצמחי אינדיקטור ו”להזהיר אותנו” מפני המזיק. נהוג לשתול צמחי אינדיקטור מסביב לאיזור הגידול. אסטרטגיה נוספת היא שימוש ב”צמחי מלכודת”- שתילת צמח אטרקטיבי למזיקים במיכל נפרד (אך סמוך) מהמערכת האקוופונית. לאחר שמתרכזים עליו המזיקים ניתן לרססו אותו בחומר הדברה ללא חשש לפגיעה בדגים או במיקרואורגניזמים שבמערכת האקוופוניקה. פול ופרחי פטוניה יכולים לשמש כמלכודות עבור כנימות, אקריות וטריפסים. מלפפון יעיל כמלכודת לחגבים ולכנימות. שתילי חסה צעירים ובשרניים ימשכו מזיקים אוכלי עלים.
מידה והאמצעים המוזכרים למעלה ( אמצעים פיזיים ומכנים) לא עוזרים בפתרון בעיית המזיקים במערכת האקוופוניקה או ההידרופוניקה שלכם, יתכן שיש צורך בטיפול כימי. בשום אופן אין להשתמש בחומרי הדברה כימיים תעשייתים במערכת אקוופוניקה מאחר שחומרים אלו יהרגו את הדגים ויפגעו במיקרואורגניזמים! ישנם חומרי הדברה אקולוגיים אשר יכולים לשמש תחליף לחומרי ההדברה התעשייתים. תרכובת אורגניות הכוללות שום, פלפל, סבון ושמנים שונים יכולות לשמש להרחקת מזיקים. בנוסף ישנם גם חומרי הדברה ביולוגיים אשר מבוססים על מיצוי צמחים בעלי תכונות הדברה והרחקה.
בהמשך, רשימה בה מפורטים מספר חומרי הדברה אקולוגיים המבוססים על תרכובות כימיות “רכות” ומיצוי צמחים. יש לקחת בחשבון כי על אף תצפיות בדבר יעילותן של התרכובות המתוארות לעיל, אין מחקר מדעי סיסטמטי על מידת יעילותן. מעבר לכך, יש לנהוג בזהירות בשימוש במיצוי צמחים עקב פוטנציאל הרעילות שלהם לדגים ולחרקים מועילים. רצוי מאוד להימנע מהחדרת החומרים (כולל הכימיים “הרכים”) ישירות למיכל הדגים. מומלץ ליישם את חומר ההדברה\מניעה בריסוס או מריחה יסודית ישירות על עלוות הצמח עד נגירה.
שמן ציטרונלה – דוחה מגוון רחב של מזיקים. אופן הישום: יש להמיס את החומר במים ולרסס על הצמחים באופן יסודי.
שמן שום– פעולתו כחומר מדביר תתחזק בשילוב עם שמן וסבון. יעיל נגד כנימות עלים, תולעי כרוב, חגבי עלים, כנימת עש הטבק, מספר מיני חיפושיות ונמטודות. אופן הישום: המס 85 גרם של שום כתוש ב15 מ”ל של שמן בישול והשרה למשך 24 שעות. לאחר מכן מהול ב500 מ”ל מים ורסס על הצמחים באופן יסודי.
פלפלים חריפים, פפריקה (אבקת קפסאיצין) – דוחה נמלים ורימות. אופן הישום: יש לפזר האבקה על הצמחים.
תרסיס עלי עגבניה – מושך מיקרואורגניזמים “טובים”. דוחה מגוון רחב של מזיקים. אופן הישום: השרה 250 מ”ל של עלי עגבניה טריים ב250 מ”ל מים למשך 12 שעות. סנן ומהל בכוס מים נוספת. רסס על הצמחים באופן יסודי.
שמנים אתרים (מרווה, טימין) – דוחה מגוון רחב של מזיקים. אופן הישום: מהול מספר טיפות ב250 מ”ל מים ורסס על צמחי המטרה
סבונים (מלחי חומצות שומן) – חודר לקוטיקולה ומביא להתייבשות ולמות המזיק. מתאים לשימוש נגד כנימות עלים, כנימת עש הטבק, אקריות טריפסים, קרציות, מיליבאגס, סקאלס. יש להקפיד על שימוש בסבון טבעי מאחר שסבונים סינטטים מכילים לעיתים חומרים מזיקים. מעבר לכך, סבון יכול לפגוע בזימי הדגים על כן יש להקפיד על חדירה מינימלית למים. אופן הישום: 1-2 כפיות סבון טבעי מהולות ב4 ליטר מים. רסס על העלים. ניתן לשלב עם תרסיסי שמן צמחי (ראה למטה)
שמן צמחי– גורם לחנק אצל כנימות עלים, מיליבגס, אקריות, סקאלס. אופן הישום: הכן תרסיס המכיל 2% שמן ורסס בערב או בבוקר.
סיד, אפר – דוחה מגוון רחב של מזיקים. אופן הישום: סנן את האפר היטב ופזר על עלים רטובים באמצעות מטלית.
תרסיס עמילן (חיטה או תפו”א) – משמש כמלכודת על גבי העלה. מתאים נגד כנימות עלים, עכבישים, אקריות, כנימת עלה הטבק, טריפסים. אופן הישום: ערבב 35-40 מ”ל עמילן בליטר מים בתוספת 2-3 טיפות סבון נוזלי. רסס על העלים.
ניקוטין (מיצוי נוזלי של טבק) – פוגע במערכת העצבים. רעיל לדגים.
נים (Azadirachta indica) – מפחית אכילה. יש לחזור על הטיפול כל 10 ימים. רעיל לדגים. ניתן ליישם ישירות על העלים רחוק מהמים.
רוטנון (Derris elliptica, Lonchocarpus spp., Tephrosia spp) – מדביר טבעי המשפיע על מגוון רחב של מזיקים. רעיל מאוד לדגים. ניתן ליישם ישירות על העלים הרחק מהמים. מתאים בעיקר למנבטות לפני השתילה במערכת האקוופונית.
קוסייה (Quassia amara) – פוגע בשלב הלארווה ריסוס המיצוי. לא רעיל לדגים.
ריאניה (Ryania speciosa) – משבש תעלות סידן בתאי המזיקים יש להשתמש בזהירות. רעילות בינונית לדגים.
סבדילה – פוגע במערכת העצבים יש להשתמש בזהירות. רמת הרעילות לדגים לא ידועה עדיין
אדמה דיאטומית (עפר אצות צורניות) – סופג שומנים מהשכבה החיצונית של המזיקים ומביא להתייבשותם יש לחבוש מסכה בעת היישום. להימנע משאיפת האבק. לא רעיל לדגים.
גפרית (סיד גפרתי) – דוחה מזיקים ומדביר יעיל נגד אקריות. יכול לשמש גם בטיפול בפטריות
סביבות מוגנות, כמו חממה, השימוש בחרקים טורפים הינו סוג נוסף של הדברה ירוקה ויעילה נגד מזיקים במערכות אקוופוניקה והידרופוניקה. בין היתרונות הבולטים של הדברה ביולוגית:
הפחתת השימוש בחומרי הדברה ומזעור רמת העמידות המתפתחת אצל המזיקים לחומרים אלו.
ישים כלכלית (בטווח הארוך במערכות גידול גדולות)
ידידותי לסביבה
מצד שני, הצלחת השיטה תלויה בידע מעמיק לגבי סוג החרקים המועילים הנדרש לטיפול, לצד ניטור שיגרתי של המזיקים במערכת לאחר החדרת החרקים המועילים. מעבר לכך, חרקים מועילים יכולים להימשך באופן טבעי למערכות פתוחות (ללא חממה או רישות). חלק מהחרקים המועילים ניזונים מצוף בשלבי החיים המאוחרים שלהם, על כן, גידולם של פרחים בסביבת המערכת האקוופונית יכול לסייע בשימורה של אוכלוסיית חרקים טורפים שתוכל לאזן את אוכלוסיית המזיקים.
חשוב לציין כי שיטה זו אינה יכולה לסלק באופן מלא את המזיקים מהמערכת. במקום זאת, אוכלוסיית המזיקים נדחקת ומופחתת באמצעות קשרי טורף – נטרף. שיטה זו כבר שימשה בהצלחה לטיפול במזיקים במערכות אקוופוניקה בקנה מידה גדול, אך במערכות בקנה מידה קטן, יתכן כי אוכלוסיית מזיקים קטנה יחסית לא תספיק על מנת לשמר את החרקים הטורפים והם יתעופפו להם למקום אחר.
בטבלה למטה תוכלו למצוא רשימה של חרקים מועילים\טורפים ואת המזיק שבו הם מטפלים. חשוב לקחת בחשבון את התנאים הסביבתיים המאפיינים את מערכת הגידול שלכם בבואכם לבחור חרקים מועילים.
שימו לב: על מנת למנוע בלבול בין שמות המינים בעברית ובלועזית פרסמנו את השמות המלאים בלטינית. תוכלו לחפש אותם בגוגל ולקבל תמונה מדויקת של החרק המדובר.
| חרק מועיל | סוג החרק המועיל | מתאים לאיזה מזיק? |
| Adalia bipunctuata | חיפושית טורפת | כנימת עלה |
| Aphelinus abdominalis | פרזיטואידים | כנימת עלה |
| Chrysoperla carnea | עיינפזים | כנימת עלה |
| Aphidus colemani | צרעה טורפת | כנימת עלה |
| Cryptolaemus montrouzieri | חיפושית טורפת | קמחתיים |
| Coccidoxenoides perminutus | צרעה טורפת | קמחתיים |
| Trichogramma spp. | פרזיטואידים | זחלים |
| Dacnusa sibirica and Diglyphus | פרזיטואידים | זבוב עש המנהרות |
| Chilocorus nigritus | חיפושית טורפת | אקריות מגן |
| Steinernema feltiae | נמטודה | טריפסים |
| Amblyseius cucumeris | אקרית טורפת | טריפסים |
| Phytoseiulus persimilis | אקרית טורפת | טריפסים |
| Orius insidiosus | חרק טורף | טריפסים |
| Amblyseius californicus | אקרית טורפת | אקרית הקורים |
| Feltiella acarisuga | אקרית הקורים | |
| Encarsia formosa | פרזיטואידים | כנימת עש הטבק |
| Eretmocerus eremicus | פרזיטואידים | כנימת עש הטבק |
| Eretmocerus eremicus | פרזיטואידים | כנימת עש הטבק |
₪1,150.00
₪2,190.00
₪304.00
₪1,650.00